מעשה רקח על הלכות שחיטה ג:כד

ניקבה הגרגרת וכו'. מרן ז"ל האריך בהבנת דעת רבינו אך דבריו מגומגמים הרבה במ"ש ואם נדחוק ונאמר כדי שיכנס איסר לרחבו כך פי' שיש בין שני הנקבים כדי שיכנס איסר לרחבו עדיין יקשה שהנקבים שיש בהם חסרון בכאיסר ומה שבין הנקבים מצטרף לפסול כמו שכתבנו למעלה בשם הר"ן ולמה בכאן לא נחשוב הנקבים לבדם לפוסלם בכאיסר עד שיהיה בהם כדי שיכנס איסר לרחבו ע"כ. ולא ידעתי מאי קאמר ואם נפרש דכוונתו במ"ש שיש בין שני הנקבים דר"ל בשלם שביניהם דומיא לדברי הר"ן שהביא וכן משמע ממ"ש דלמה לא נחשוב הנקבים לבדם לפסלם בכאיסר וכו' יקשה דמהיכא תיתי לומר כן דכיון דסתמא קאמר רבינו מנ"ל שיש בין נקב לנקב כמלא נקב ועוד דהר"ן לא כתב כן אלא בנקבים קטנים שלא יש בין זה לזה הרבה אבל בנקבים גדולים שיש ריחוק גדול ביניהם זה לא אמרה הר"ן ז"ל ועוד דמאין הוציא מרן ז"ל דרבינו מפרש כפי' הר"ן ז"ל דפי' דמה שבין הנקבים מצטרף הרי רבינו סתמא קאמר ומהיכא תיתי לפרש כן ותו דרש"י והר"ן פירשו כן וכל שניקבה כנפה דסתם נקבי נפה דקין מאוד ואין בין נקב לנקב כמלא נקב כלל ורבינו לא הזכיר נפה כלל ואם נפרש דברי מרן במ"ש שיש בין שני נקבים וכו' דר"ל הנקבים לבד א"כ מאי קאמר למה בכאן לא נחשוב וכו' הרי כך הוא האמת דאין אנו חושבים כי אם הנקבים לבדם. ובאמת פי' זה נראה לי עיקר ולמ"ש למה לא נחשוב וכו' הוא לשון נגרר כולו וה"ק דהיה לנו לחשוב גם (הסולם) [השלם] להחמיר כיון שהם שני נקבים וכו' וכבר כתבנו דבעיקר הדין ס"ל לרבינו סברת הר"ן ז"ל וצ"ע ועיין עוד להרב כנה"ג שהאריך בפרטים אלו בסי' ל"ד ומ"ש רבינו בהך לשון נבילה עיין מ"ש מרן ז"ל ועיין מ"ש לעיל.