מעשה רקח על הלכות שחיטה יג:יב

שחט מקצת סימנין וכו'. לא נתבאר בדברי רבינו אי קאי אאם או אאפרוחין ומלשון הגמרא נראה דאאפרוחין דוקא קאי דהא מצדד מתקח לך ולא לכלביך וכו' ומבואר ג"כ דבשחט מקצת הושט קאמר דשייך ביה טרפות שהיה דאילו בקנה אין בו שהיה בעוף כלל והנה גרסת הטור בדברי רבינו שחט מקצת סימניה וכן נראה שהיתה גירסת הר"ן ז"ל ואחרים פי' דקאי בין האפרוחין בין האם אמנם לשון הגמרא מורה להדיא דאאפרוחין דוקא קאמר גם מרן ז"ל הקשה עוד דא"כ אמאי אינו לוקה מאי שנא מאם טריפה אלא ודאי דהאפרוחין קאי וכפירוש רש"י ע"כ ולענ"ד נראה לדקדק עוד בדברי רבינו דאי אאם קאי למה כתב בתוך הקן קודם שיקחנה אי קאי השחיטה לאם קודם שיקחנה הוא מיותר דכיון שהיא בתוך הקן ודאי שעדין לא לקחה ועוד דגירסת קודם שיקחנה אינה מיושבת לכל הפירושים דמשמע שבידו ליקח אותה וזה אינו שהתורה אמרה לא תקח האם ואיך נתיר לו לקחתה והו"ל למימר קודם שישלחנה אלא נראה דהגירסא האמתית היא קודם שיקחם וקאי אאפרוחים אף שבש"ס העתיק קודם שיקחנה עיי"ש ותו י"ל דאי קאי אאם די במה שכתב קודם שיקחנה מאי בתוך הקן דקאמר אלא ודאי דבתוך הקן משמע למי שדרכו להיות בתוך הקן ממש שהם האפרוחין דאילו האם דרכה לפרוח להביא לה ולהם טרף ומזון ודו"ק.