מעשה רקח על הלכות שחיטה א:כח

ומתי שוחטין וכו'. הנה רבינו נתן טעם כדי שיראה מה יעשה משמע שיראה אם נשחטו רוב הסימנין אם לאו ופי' רש"י שם דף י"ג שכתב לכתחילה לא נשחוט בלילה שמא לא ישחוט רובא והוא לא ידע ע"כ אלא דלכאורה קשה לי טובא במאי דאמרינן התם דף ט' אמר ר' יהודה אמר שמואל הטבח צריך שיבדוק הסימנין לאחר שחיטה וכו' לא בדק מאי ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר ב"ר ינאי אמר טריפה ואסורה באכילה במתניתא תנא נבילה ומטמאה במשא ע"כ. וקמפלגי בדרב הונא דאמר בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה וכו' ע"כ וכיון שכן היכי כתב דהטעם הוא שמא לא ישחוט רובם דא"כ היכי שרינן אפילו בדיעבד ואולי י"ל דהן הכי נמי דצריך הוא לבדוק אח"כ וגם אם הוא באפילה יכול למשמש בידיו לבדוק אם נשחטה רובא דמנכר כדי לצאת מן הספק אכן אחרים פי' הטעם שלא נשחוט בלילה לכתחילה שמא ישהה או ידרוס באינו מתכוון כיון שאינו רואה ורצו להבין דרבינו אינו מפרש כפי' רש"י אלא שחששה היא שמא ישהה או ידרוס וכו' אך רבינו שתלה הדבר בראיה אינו מבואר כל כך והוא נוטה יותר לפי' רש"י. תו איכא למידק דלמה לא העתיק רבינו דין הסומא האמור שם דנראה דהוי רבותא טפי מאפילה דנקט וזה אינה קושיא כלל שדין הסומא כבר ביארו פ"ד דין י' והכא בהכרח נקט אפילה כלפי אבוקה. ובהך דינא דאבוקה נחלקו הפוסקים ז"ל אם היא דוקא דרבינו בפי' המשנה העתיק נר ולא הזכיר אבוקה כנראה דס"ל דאבוקה לאו דוקא והכי מסתברא דלכתחילה הדבר תלוי באור גדול כעין אבוקה כדי שיראה מה יעשה כמ"ש רבינו ובדיעבד אפי' באפילה שרי ובהכי מתיישבים דברי רבינו שתפס החלוקות מן הקצה אל הקצה ודוק ועיין להרב דמשק אליעזר דף ל"ה והרב כנה"ג ז"ל.