מעשה רקח על הלכות תשובה ג:ה

בשעה ששוקלין וכו'. רבינו סבירא ליה דמ"ש בגמרא שלש כיתות ליום הדין לאו היינו תחיית המתים כמ"ש התוס' ורש"י והר"ן ז"ל לפי שהוא מפרש הא דשלשה ספרים נפתחים בר"ה וצדיקים גמורים לאלתר לחיים דהיינו חיי העוה"ז ומיתת העוה"ז ולפי זה אי חזינן דצדיקים מתים הוא דנראה לנו כן כמ"ש מרן ז"ל והכא מיירי בשעת המיתה. וכמ"ש לעיל הל' ג' כשם ששוקלין בשעת מיתתו וכו' אלא דקשה טובא על רבינו מלשון הגמרא שאמרו שלהבנונים רב חסד מטה כלפי חסד והיכי עביד. רבי אליעזר אומר כובש שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו רבי יוסי בר חנינא אמר נושא שנאמר נושא עון ועובר על פשע תנא דבי רבי ישמעאל מעביר ראשון ראשון וכן היא המידה אמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשיב בהדייהו ופירש רש"י זכרונו לברכה מעביר ראשון ראשון עון שבראשונים הבאים לתתם לכף מעבירו ושומטו שאם היו מחצה על מחצה כיון שחסר אחד מהם יכריעוהו הזכיות וכך היא המידה ועון עצמו אינו נמחק אלא מונח לצד אחד דאי איכא רובא עונות בהדי ההוא עון מתחשב בהדייהו למנות עם רשעים גמורים ע"כ דהיינו לומר שאם נמצאו מחצה עונות ומחצה זכיות בלא אותו עון דנמצא שבאותו עון הוי רובא אז מתחשב עם אותו המחצה ודנין אותו כרשע גמור ואם כן קשה דרבינו כתב דאם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו דהיינו מחצה על מחצה אז מעבירים ראשון ראשון והוי צדיק. וראיתי להר"ן ז"ל שם שכתב דרבינו פוסק כשיטת הרי"ף דסבירא ליה דתנא דבי ר' ישמעאל הכי קאמר בתחילת מעשיו של אדם אם חוטא חטא ראשון ושני הקב"ה מעבירו ממנו ואינו כותבו בכלל עונותיו והיינו מאי דקאמר ר' יוסי בר יהודה פ"ב דיומא עבר אדם ראשונה ושניה מוחלים לו ולפ"ז על כרחך כי אמר רבא ועון עצמו אינו נמחק וכו' ה"ק דאי איכא רובא עונות בלא הג' ראשונות הנך שלשה מחשיב בהדייהו דלא מצינן למימר דכל היכא דאיכא רובא עונות אפילו בהדי ג' ראשונות דנימא דמתחשבי כולהו דאי הכי מאי איכא בין עונות ראשונים להנך בתראי אי איכא רובא זכיות הא קי"ל דרב חסד מטה כלפי חסד ואפי' בהנך בתראי ואי איכא רובא עונות הא אמרת דאפילו תלתא קמאי מחשבי ומאי וכן היא המידה דאמרינן מדכתיב הן כל אלה יפעל אל אלא ודאי כי קאמר רבא היינו אי איכא רובא מג' ואילך עכ"ל הראת לדעת דרבינו לא סבירא ליה כפי' רש"י ז"ל אלא ס"ל דאם נמצאו מחצה על מחצה בלא הג' ראשונים אז הוא זכאי ורבא איירי בנמצאו רובא עונות דוקא אלא דאכתי קשה דאי פי' מאי דתנא ר"י היינו הג' עונות א"כ מעביר ראשון ראשון שכתב רבינו אחר המשקל מנא ליה אימא דמוחלים לגמרי כמו בצדיק גמור ובגמרא לא הוזכר זה וגם הרי"ף ז"ל לא הזכיר זה וי"ל דרבינו פסק כמ"ד נושא ור"ל מוחל העונות ומדאיצטריך גבי בנוני לומר כן שמע מינה שהוא משונה מצדיק גמור דבצדיק גמור ממילא הם מחולים כיון שזכיותיו מרובים על עונותיו אבל גבי בנוני כיון שמידתו יתברך להטות כלפי חסד מעביר ראשון ראשון להיות שכל אחד נחשב ראשון וכמ"ש רבינו ואפשר דלזה ג"כ רמז הרי"ף ז"ל שהביא קרא דנושא וכו' וההיא דמעביר ראשון ראשון נראה דפסק כתרוויהו. ועוד אפשר לומר דמאי דקאמר ר"י מעביר ראשון ראשון וכך היא המידה ר"ל גם אחר שנמצא בינוני כך היא המידה שמעביר ראשון ראשון וכ"כ הרב לח"מ ז"ל:

ארץ זו משל כלומר ארץ החיים והוא העולם הבא. נראה דרבינו ס"ל דהאי עולם הבא היינו גן עדן וכן נראה ממ"ש פי"ב מהלכות מלכים והיינו משום דמפרש דיום הדין היינו יום המיתה אבל התוספות ז"ל כתבו שם דהך יום הדין היינו תחיית המתים והך עולם הבא היינו אחר התחייה שהוא קיים לעולם:

וכן חסידי אומות העולם. פ' חלק (סנהדרין דף ק"ב) וחסידי אומות העולם היינו שקיימו ז' מצות שנצטוו בני נח באמונה שלימה שציום הקדוש ברוך הוא בתורה על ידי משה רבינו עליו השלום כמ"ש רבינו פ"ט דהלכות מלכים: