מעשה רקח על הלכות פרה אדומה ו:ב

הכל כשרים למלאת וכו'. כתב מרן ז"ל נראה דיליף לה מקידוש ע"כ ועוד נראה מדדרשינן ביבמות דף ע"ב הביאה הר"ש ז"ל מואסף איש טהור וכו' הניח מי שיש בו דעת להניח וכו' ומדילפינן מאסיפה לקידוש דאין מלאכה אחרת מפסקת ביניהם שמע מינה דגם המילוי בכלל וקרוב לזה כתב המבי"ט בקרית ספר שכתב דבהאי קרא כתיב נמי מילוי ונתן עליו מים חיים:

אבל אין מזין ואין טובלין אלא ביום. מרן ז"ל ביאר דכוונת רבינו על טבילת האזוב במי חטאת ולא תקשי לך שהקדים אין מזין לאין טובלין לישנא דמתני' נקט וכו' ע"כ לא זכיתי להבין איך הוא לישנא דמתני' דאדרבה לשון המשנה שהזכיר הוא עצמו סמוך ונראה טבל את האזוב ביום והזה בלילה וכו' הרי שהמשנה הקדימה טבילה להזאה היפך דברי רבינו ואם דיוק זה אמת תקשי למתני' דהא ודאי טבילה קדים להזאה ולענ"ד נראה דמדסיים רבינו

וכל היום כשר להזאה ולטבילה לשון זה מורה באצבע דלטבילת האדם קאמר דאי לטבילת האזוב ידוע ומפרסם דטבילה קודם להזאה ולא נחית רבינו כאן לטבילת האזוב אימת מפני שכבר ביארו בפי"א ועם כל פרטיה ולפי האמור אזדא לה השגת הראב"ד ז"ל דדין טבילת האזוב אין כאן מקומו ומדברי המבי"ט ז"ל נראה שהבין כדברי מרן ז"ל ומ"ש מרן וכל היום כשר להזאה וכו' משנה ספ"ב דמגילה ע"כ אין שם אלא הזיה ובמתני' דלעיל תני לא טובלין ולא מזין: