מעשה רקח על הלכות פרה אדומה ד:ג

לפי שלא נאמר בה לריח ניחח. לשון זה קשה להולמו דתחילה פסל שלא לשמו וכו' היינו בהכרח משום דחטאת קרייה רחמנא ודינה כחטאת כמ"ש הרע"ב ז"ל ובחטאת אף שנאמר בה ריח ניחח בחשב לאכול בשרה או לשתות דמה כשר כמ"ש שם במשנה לדעת ת"ק ולגירסת רבינו וא"כ איך כתב שטעם הכשרות משום שלא נאמר בה ריח ניחח, ועוד הקשה המל"מ ז"ל דמשמע דבקרבנות שנאמר בהם ריח ניחח פסולין וזה א"א ממאי דאמרינן בפרק כל הפסולין (זבחים דף ל"ה) ופסקו רבינו פי"ד דפסולי המוקדשין הל' ח' דבכולן הקרבן כשר אף דנאמר בהם ריח ניחח והניחה בצ"ע. גם התוס' יו"ט פ"ד דפרה הקשה כן לפי' המשנה של רבינו בשם מהר"ר וואלף וורמייזא ז"ל והוא ז"ל תירץ דה"ק דבפרה אין שום צד לסברא לפסול במחשבה לאכול ואפילו לחכמים דשאר מחשבות פוסלות בה שאני מידי דמיכל דבדידיה לא נאמר ריח ניחח וכו' ע"כ והם דברים מגומגמים הרבה דדם לאו מידי דמיכל הוא ובעלמא נאמר בו ריח ניחח ואפ"ה כשר ולפי האמת הכי קרי להו מידי דמיכל כיון דלשריפה קיימי והמבי"ט ז"ל בקרית ספר השמיט חלוקה זו כולה עיי"ש: