מעשה רקח על הלכות פרה אדומה ד:יז

כל מעשה הפרה וכו'. בס' צרור החיים ז"ל כתב שנשאל מהרב יצחק כ"ץ ז"ל דביומא דף מ"ב אמרינן לרב דהיסח הדעת פוסל בה מדכתיב ושחט ושרף וצריכא וכו' ובעי תלמודא למעוטי מאי אילימא למעוטי אסיפת אפרה ומילוי מים לקדוש למשמרת למי נדה כתוב ע"כ הרי מבואר דגם באסיפת האפר פוסל היסח הדעת ורבינו התיר אפילו המלאכה עיי"ש. ולענ"ד אין קושיא זו נופלת על רבינו כלל דדברי רבינו מבוארים מהברייתא שהביא הר"ש ז"ל ספ"ד דפרה דקתני התם כל מעשיה מלאכה פוסלת בהם חוץ מאסיפת אפרה והזיית מימיה ע"כ ומתני' נמי קתני התם המלאכה פוסלת בה עד שתעשה אפר ע"כ. ובתחילת העיון הייתי רוצה לומר דכי מתרץ ליה מלמשמרת למי נדה דהיינו מילוי המים לקידוש מינה דאסיפת האפר נתמעטה וכמ"ש הרב שם אך אכתי קשה חדא להמקשן גופיה דכיון דמתני' וברייתא אמרו להדיא דבאסיפת האפר אין המלאכה פוסלת מאן שם עליה טעים להקשות מעיקרא מאסיפת האפר שיפסול בו הסח הדעת ועוד דאין דרך התלמוד שיקשה משתים ויביא ראיה לאחת לבד ועוד דמדברי רש"י והתוס' ז"ל שם משמע דאתרוייהו קאי דרש"י ז"ל כתב למשמרת למי נדה משמע דצריכי שימור עד שיזה מהם ע"כ וכן נראה מדברי התוס' שם להדיא גם בתוס' ישנים שם ד"ה למשמרת כתיב בהו דמילוי המים וקידוש נפקא מלמשמרת למי נדה ואסיפת אפרה נפק"ל מואסף איש טהור וכו' ע"כ הרי שרש"י והתוס' הבינו דגם לפי האמת היסח הדעת פוסל באסיפת אפרה ואיך שיהיה רבינו נמלט מקושי זו כמבואר: