מעשה רקח על הלכות פרה אדומה טו:א

הנוגע וכו' והנוגע בהם או הנושאן וכו'. לפי מ"ש רבינו פ"ו דשאר אבות הטומאות הל' י"ג ואע"פ שאין מטמאין בגדים אלא הנושאן הרי הנוגע מטמא בגדים לפי שא"א שלא יסיט ע"כ מעתה מ"ש כאן והנוגע בהם אין הכוונה משום נגיעה אלא משום משא דא"א לנגיעה בלא הסטה וכמ"ש מרן ז"ל ולפ"ז כשאין בהם כדי הזיה שכתב רבינו שאינו מטמא בגדים בשעת מגעו הכוונה דאף בהיסט אינו מטמא דאל"כ מאי איכא בין יש בהם כדי הזיה לאין בהם. אמנם ראיתי להרא"ם ז"ל בפרשת חקת ד"ה ומזה מי הנדה וכו' שהבין בדברי רבינו דביש בהם כדי הזיה מטמא בגדים במגע ובמשא ובאין בהם כדי הזיה מגע אין מטמא אבל במשא מטמא עיי"ש שהבין דברי רבינו כפשטן והוא תימה ממ"ש רבינו בשאר אבות הטומאות כנ"ל וכבר נתעורר בזה הרב מל"מ ז"ל: