מעשה רקח על הלכות פרה אדומה יד:י

דבילה של תרומה וכו'. עיין מ"ש מרן דהכא חייב מיתה לאוכל תרומה טמאה ובפ"ז דתרומות פטר שהיא מימרא דשמואל ומתו בו כי יחללהו פרט לזו שמחוללת ועומדת וכיון שכן איך יתכן שיתחייב מיתה עליה ומהר"י קורקוס ז"ל האריך בתירוץ קושיא זו עיין עליו ולענ"ד היה נראה שהדבר פשוט מאד שהרי טומאה זו אינה אלא מעלה וחומרא שהחמירו חז"ל ומן התורה טהורה היא וכמ"ש ז"ל בסוף דבריו ולכך חייב מיתה כאוכל תרומה טהורה.

ומ"ש בספרי רבינו

מפני שאכל תרומה טמאה תיבת טמאה יש למוחקה או לפרש דטמאה קאי להאדם וכאילו אמר בטומאה וכן מצאתי בדפוס מגדל עוז שכתוב שם מפני שאכל תרומה והוא כבר נטמא במי חטאת עיי"ש והם תחילת דברי מהר"י קורקוס ז"ל אך מה שיש לתמוה הוא על המבי"ט ז"ל בקרית ספר שכתב והתרומה טמאה מדאורייתא דנגעה במי חטאת וחייבים מיתה באכילתה וכו' ע"כ ולדבריו חזרה קושיית הר"ש ז"ל למקומה: