מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ד:ו

קברו את המת וכו'. משנה שם והראב"ד ז"ל השיג על רבינו וביאור דבריו עיין להמגדל עוז הביאו מרן ז"ל.

אם יכולים העם להתחיל ולגמור אפילו פסוק אחד וכו'. לישנא דלהתחיל ולגמור גבי פסוק אחד אינו מדוקדק וצ"ל דר"ל להתחיל ולגמור כל הקרית שמע או אפילו פרק אחד או אפילו פסוק אחד ולהכי נקט אפילו לגלויי להתחיל ולגמור דקאמר וכן הוא בפ' מי שמתו (ברכות דף י"ט) וג"כ בפסקי הרא"ש אלא דקשיא לי טובא ממ"ש רבינו בפירוש המשנה שם שכתב וז"ל ומ"ש להתחיל ולגמור ר"ל להשלים פרשה ראשונה בלבד ואם יהיה המקום אשר יעמדו בו לנחם קרוב מן הקבר בכדי שלא יספיק לקרות פרשת שמע באורך הדרך ההוא והם הולכים אינם רשאים להתחיל בקרית שמע ע"כ הרי דס"ל דדוקא בפרשה ראשונה איירי מתני' ולא בפסוק אחד כלל ומהש"ס מוכח להפך שהרי אוקימו הך מתני' אפילו בפסוק אחד וכמ"ש כאן ואי ס"ל דהוי דחיא בעלמא מה שאינו א"כ לימא כל הג' פרשיות שהרי סתמא דמתני' הכי היא תדע דהקשו בגמ' אם יכולים להתחיל ולגמור את כולה אין אבל פרק אחד או פסוק אחד לא וכו'.

בני אדם העומדים בשורה וכו'. שם ת"ר שורה הרואה פנימה פטורה וכו' ופי' רש"י הרואה פנימה את חלל ההקף אחורי שורה הפנימית והאבל יושב שם ע"כ ור"ל שורה שהיא אחורי שורה הפנימית גופא משום דרואה גם היא את חלל ההקף והאבל יושב שם ומשו"ה פטורים ומדכתב רבינו בני אדם העומדים בשורה הפנימיים שהם רואים פני האבל משמע דר"ל כפי' רש"י ז"ל מדכתב בשורה הפנימיים שהם רואים דר"ל העומדים בשורה סתם ולא כתב שורה הפנימית אלא שראיתי לפירושו על המשנה שם שכתב וז"ל והפנימיים הם העם הרואים את האבלים ואין ביניהם אנשים אמצעיים ואשר אחריהם נקראים חיצונים ע"כ הרי להדיא שאינו מפרש כפי' רש"י ז"ל.