מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ג:ט

במה דברים אמורים וכו'. שם ואם היה מקום גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה יושב בצידו וקורא ע"כ ומדברי רבינו משמע דאפי' רואה אותה אין בכך כלום ומשום הכי נתן טעם שהרי נפסק ביניהם וקרינן ביה שפיר והיה מחניך קדוש כיון שהוא מובדל וחולק רשות ודוקא גבי ערוה קפדינן בהכי משום דתלי בראיה ולא יראה בך ערות דבר ולכך הותר ערוה בעששית כמ"ש רבינו לקמן אמנם אם מגיע לו ריח רע מסתברא שיאסר על כל פנים כדברי רבינו שזה הוא ענין אחר דאף אם עיניו סגורות יבא לו הריח ועיין למרן [בכ"מ] והרב ב"י סימן פ"א שהביא חולקים בכל זה ודברי רבינו נראין.

וכן אם כפה עליה כלי וכו'. נפקא ליה ז"ל מרומיא דקראי ומוקמינן קרא דוכסית את צאתיך בגדולים.