מעשה רקח על הלכות קריאת שמע ב:ג

מי שהיה מהלך על רגליו וכו'. נמשך אחר מה שפסק למעלה דכל הקפידא היא לכוין בפסוק ראשון דוקא וכדברי רבא וכ"כ מרן ז"ל. אמנם איכא למידק דלפי מ"ש פ"ו דת"ת הל' ד' דרוכב הרי הוא כמהלך אם כן למה דקדק לכתוב על רגליו דמשמע דבא לאפוקי רוכב ועוד דכיון דטעם הדבר משום כוונת הלב גם רוכב על פי הרוב אינו יכול לכוין אם לא יעמוד. לכך נראה דלא בא אלא לאפוקי יושב בספינה או בקרון דאף שהוא מהלך מצי לכוין בטוב בלי עמידה וכן מצאתי להרב מגן אברהם והפר"ח או"ח סימן ס"ג ודלא כהרב ב"ח ז"ל והכי מסתברא ועוד יש פנים לומר דסתם רוכב הוא טרוד יותר בהנהגת הבהמה ואם כן כשכתב על רגליו היינו מכל שכן רוכב בהכרח ודו"ק.

היה ישן וכו'. שם ומ"ש רבינו מכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו מסתברא ודאי דרוצה לומר אם אנסתו שינה ואינו יכול לכוין כמו פסוק ראשון אין קפידא אבל על כל פנים קריאה בעי דהא חייב הוא לקרות כל השלש פרשיות וכן הכריח מרן ז"ל וכתב דרבינו לישנא דהש"ס נקט כמנהגו הטוב וכן פסק להדיא בשלחנו הטהור שם ועיין לקמן הל' י"ב אף דבאמת דברי רבינו שבכאן מגומגמים. וכתב עוד משם הרב מנוח ז"ל דאיכא דאמרי דלאו דוקא אם נאנס אונס שינה דהוא הדין לאונס אחר ע"כ.