מעשה רקח על הלכות קרבן פסח ו:ט

אלא שוחטין עליו וטובל וכו'. בפרק חומר בקדש דף כ"ו תנן דאונן ומחוסר כפורים צריכים טבילה ובגמ' מאי טעמא כיון דעד האידנא הוו אסירי אצריכום רבנן טבילה ופסקו רבינו פי"ב דשאר אבות הטומאות הל' ט' ונתן טעם שהרי עד עתה היו אסורים לאכול את הקדש והסיחו דעתן ושמא נטמאו והם לא ידעו ע"כ ונראה שזו היא כוונתו ג"כ כאן שכתב כדי שיפרוש מאנינותו ולא יסיח דעתו כלומר שמתוך אנינותו הסיח דעתו מן הטומאה ולכך תיקנו לו טבילה כדי שלא יסיח דעתו מכאן ולהבא. אלא דקצת קשה דלמה לא הזכיר טבילה זו בהל' ד' גבי מחוסר כפורים ואם נאמר דסמך למ"ש בשאר אבות הטומאות למה הזכירו כאן גבי אונן ומכח זה הרב לח"מ ז"ל רצה לחלק בין אונן למחוסר כפורים ובין פסח לשאר קדשים עיי"ש אך אכתי קשה דפסח קדשים קלים הוא ובמשנה תנן צריכין טבילה לקדש אבל לא לתרומה משמע דבכל מין קדש קאמר דהא לא מפיק אלא תרומה לכך נראה יותר דגם מחוסר כפורים בעי טבילה לאכילת הפסח וסמך וכו' ומ"ש כאן גבי אונן היינו טעמא מפני שעדין לא נשלם אנינותו ולכך כתב הטעם כדי שיפרוש מאנינותו וכו' כלומר אף שעדין הוא בתוכו מ"מ אנינות לילה אינה אלא מדבריהם ודברי מרן ז"ל הכי מוכחי שציין פ"ב דחגיגה: