מעשה רקח על הלכות קרבן פסח ה:ב

מי ששגג או נאנס. בדפוס מגדל עוז כתוב כיצד מי ששגג או נאנס. ומ"ש

אבל מי שהיה טמא וכו' ומרן ז"ל הביא דבריו שבפירוש המשנה שלא נאמר בו לשון כרת וכו' כוונתו שלא נאמר הכרת בפירוש דהא לא נפקא לן אלא מקרא דחטאו ישא ובג"ש דאילו חיוב כרת פשיטא דחייב כמ"ש בראש הפרק לפיכך חייבין עליו כרת. ובעיקר דבריו קשה טובא דבין לר' נחמן בין לרב ששת אלו חייבין דקתני מתני' קאי אמזיד מיהא ובגמרא קא מתמה שוגג ונאנס בני כרת נינהו עיי"ש ואין לנו בקושיא זאת אלא דברי הרב לח"מ ז"ל והרב ברכת הזבח ז"ל שכתבו דכל הך שקלא וטריא אינה אלא לר' נתן ור' חנינא אבל לרבי דקיי"ל כוותיה דשגג בראשון והזיד בשני חייב המשנה מתפרשת כפשטה עיין עליהם ובס' דינא דחיי ז"ל דף ט"ו האריך להקשות על רבינו דבגמרא אוקמוה כמאן דאמר מגדף היינו מברך את ה' ורבינו בפירוש המשנה ובפט"ו דסנהדרין פסק דמגדף היינו עובד ע"ז ולא מצא לו מענה ועם כי הדבר צריך ביאור נראה לענ"ד דמההיא דסנהדרין אין הכרח כלל עיין עליו: