מעשה רקח על הלכות שבועות ז:ח

והתרו בו עדים וכו'. שם דף ל"ז בעיא הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מהו ושקלו וטרו טובא ומסקנא מלקא הוא דלא לקי אבל קרבן מייתי ותיובתא דרבא ע"כ. והרב לח"מ ז"ל כתב דנשאר הדבר בספק אי הוי קרבן לחודיה או קרבן עם מלקות וכו' ע"כ. ולא ידעתי מהו דהא מסקנא מבוארת היא כאמור אלא שעדין יש לדקדק דלמה לא נחייבהו משום שבועת ביטוי וילקה עליה ומפשט דברי רבינו נראה קצת שאם התרו בו משום שבועת ביטוי הה"נ שיתחייב מלקות שהרי לא פטרו אלא משבועת הפקדון והנה רבינו בפ"ט הל' י"ד פסק לענין שבועת העדות במזיד דאף משום ביטוי הוא פטור מקרא דלאחת מהנה עיי"ש וכיון דאנן ילפינן שבועת הפקדון משבועת העדות בגז"ש דתחטא תחטא כדאיתא בר"פ אלו נאמרין מעתה י"ל דהיינו הך ודו"ק: