מעשה רקח על הלכות שבועות ה:יא

אבל אם נשבע וכו' לא שבועת ביטוי ולא שבועת שוא. מרן ז"ל כתב דנקט לה אגב סיפא א"נ משום דסד"א דאיכא בזו משום שבועת שוא שהוא נשבע שלא יעבור עבירה וסתם ישראל הוחזקו שאינם עוברים עבירה וכו' והוי כנשבע על תרין דאינון תרין ע"כ וקצת קשה דהא קי"ל בחגיגה ובמס' נדרים מנין שנשבעים לקיים את המצוות שנאמר נשבעתי ואקיימה וכו' ומעשה דבעז יוכיח שנשבע ליצר חי ה' שלא יעבור עבירה גם מה שדימה לתרין דאינון תרין לא דמי דהתם א"א בעולם בענין אחר אבל הכא יתכן מכח פיתוי היצר ולאנסו עובר אם לא שנאמר דהא דנשבעים לקיים המצוות היינו ביצרו תוקפו ובהא לא איירי רבינו אלא איירי בסתם והכי מסתבר ומצד זה דומה קצת לתרין דאינון תרין וכבר כתב מרן ז"ל תירוץ אחר כמבואר: