מעשה רקח על הלכות שבועות א:ט

ולא נאמר בו ונעלם וכו'. בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ט') יליף לה מג"ש דתחטא תחטא ומרן ז"ל כתב דרבינו היה גורס מדלא כתיב ונעלם וכו' והוא תירוץ דחוק ועוד דבפ' שבועת העדות (שבועות דף ל"ד) אמר עליה דר"ש אומר חייב כאן וכו' מחכו עלה במערבה ואמרו בגמרא אלא חוכא אמזיד כשוגג וכו' מכדי מזיד גבי עדות מנ"ל דלא כתיב ביה ונעלם ה"נ לא כתיב ביה ונעלם וכו' ואסיקו דטעמא מכח הג"ש דתחטא תחטא וכו' הרי דזאת הג"ש היא אמתית וקמא לה והרב לח"מ ז"ל תירץ דהן הכי נמי דעיקר הילפותא היא מדלא כתיב ונעלם אלא דאצטריך הג"ש כי היכי דלא נילף ממעילה כדאיתא התם עיי"ש שהוא תירוץ נאות מלבד די"ל עוד דאין דרכו של רבינו לדקדק בזה כיון שהדין אמת וכיון שהזכירו בגמרא (אך) [הך] דונעלם לא כתיב בשבועת העדות ושבועת הפקדון לא חש לדחיית הגמ' והזכירו בחיבורו וגם אין דרכו להזכיר הג"ש ודו"ק. שוב מצאתי לרש"י ז"ל דף ל"ו ע"ב שפירש כן אמתני' עיין עליו: