מעשה רקח על הלכות נזירות ח:ה

נזיר ממורט וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו דפסק דלא כמאן ותירץ דבית הלל שאמרו צריך הכוונה דיש לו תקנה בלא העברת שער וכו' ע"כ והוצרך לידחק כן כדי ליישב דברי רבינו אך עדיין קשה דבההיא דאין לו בהן יד וכו' פסק רבינו ריש פ"ה דמחוסרי כפרה דאין לו טהרה עולמית ובגמ' השוו כולם אהדדי והרב לח"מ ז"ל כדי לתרץ גם את זו כתב דשני מחלוקות יש בדבר וכו' עיין עליו. ולענ"ד נראה דרבינו לא פסק כהך סוגיא כלל מכח סוגיא דפ' הוציאו לו (יומא דף ס"א) (ופרק נגמר הדין (סנהדרין דף מ"ה)) דמייתי התם נזיר ממורט בית שמאי אומרים צריך העברת תער ובית הלל אומרים א"צ וכו' ובההיא דאין לו בהן יד מייתי דתניא אין לו בהן יד בהן רגל אין לו טהרה עולמית ר' אליעזר אומר נותן על מקומו ויוצא וכתבו שם התוס' ז"ל שהסוגיא הפוכה מהך דנזיר ע"כ. וכיון שכן רבינו פסק כההיא דאין לומר דסוגיא בדוכתה עדיפא שהרי גם בסנהדרין דף מ"ה מייתי הך ברייתא דאין לו בהן יד כהך לישנא דפ' הוציאו לו וכיון שכן סמי חדא מקמי תרתי וגם בפי"ד דנגעים קתני כלישנא דפ' הוציאו לו ולא כהא דנזיר ודייק רבינו בלשונו שסיים שכל הדברים האלו למצוה ולא לעכב. שוב זכיתי ומצאתי כדברי בהתוס' יו"ט פי"ד דנגעים ושם הוסיף דרבינו פי"ד דהל' סנהדרין פסק כההיא דשמואל דיש חילוק בין נקטעה ידו לגידם מעיקרא ובהלכות מחוסרי כפרה לא חילק ותירץ על נכון עם מ"ש התוס' שם דשאני גבי מצורע דכתיב ביה זאת תהיה תורת המצורע ובפ"ק דמנחות דף ה' וי"ט אמרו דהוי לעיכובא עיי"ש. ועוד אפשר דההיא דאין לו בהן יד מוכרח לפרשו כפשוטו דכיון דאין לו בהן איך יתקיים הפסוק משא"כ ביד העדים די"ל דזו היא ידו וכבר ראיתי מי שפי' כך אך לא נחה דעתי בזה דאם איתא מאי מייתי להא דשמואל כתנאי וכו' כיון דלא דמו להדדי:

ואם הביא קרבנותיו וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל ולענ"ד נראה עוד דרבינו פסק כחכמים דברייתא משום דמייתו גז"ש דאחר אחר והרב לח"מ ז"ל הביא מאידך דמעשה במרים התרמודית וכו' עיי"ש. ולענ"ד אין משם ראיה לדעת רבינו שהרי פירש בפי' המשנה כפי' שני של רש"י ז"ל וכבר כתבתי בזה לעיל פרק [ד'] הל' [י"ב]: