מעשה רקח על הלכות נזירות ו:י

יצא מבית הקברות וכו' ואם נטמא שם אחר שנכנס וכו'. מרן ז"ל הקשה על רבינו דמאי אריא שם ואחר שנכנס אפילו נטמא חוץ וקודם שנכנס מאחר שהיא טומאה שהנזיר מגלח עליה סותר ומביא קרבן ומגלח וצ"ע עכ"ל. ולענ"ד תמהתי מקושיא זו ושהניחה בצ"ע שהרי רבינו כתב לעיל בהל' ח' שאם נטמא שם בביה"ק באחת מן הטומאות שהנזיר מגלח עליהן אינו מגלח ואינו מביא קרבן טומאה והטעם הוא מפני שכבר הוא טמא בטומאת בה"ק מעתה הכא אשמועינן חידושא דאף שקדמה לו טומאת ביה"ק מ"מ אם נטמא וכו' חלה עליו הטומאה השניה לגמרי מפני שכבר התחיל למנות נזירות בטהרה ודבר זה מפורש יוצא מדיוק המשנה דקתני ומביא קרבן טומאה דכיון שהיא טומאת ביה"ק דאין הנזיר מגלח עליה איך יביא קרבן טומאה אלא ודאי דה"ק דאם נטמא שם טומאה אחרת שהנזיר מגלח עליה מביא קרבן טומאה וכ"פ הרע"ב ז"ל ועיין להתוס' יו"ט ולרבינו בפי' המשנה שכן מתבאר גם כן: