מעשה רקח על הלכות נזירות ד:ט

וכן אם אמר הריני נזיר שמשון וכו'. מרן ז"ל תמה על רבינו דמאחר דהבעיא לא אפשיטא איך כתבה בפשיטות ותירץ דכוונת הבעיא אי חל הנזירות בתוך העשרים ושוב אין לה הפסק עד השלמת הנזירות ואח"כ יגלח ויביא קרבנו ומאז והלאה ינהוג נזירות שמשון או דילמא כיון ששלמו העשרים ינהוג נזירות שמשון מיד ופסקה לחומרא משום דהא דקי"ל ספק נזירות להקל ה"מ בנזירות דאיתיה בשאלה אבל בנזירות דליתיה בשאלה לא עכת"ד. וראיתי בשו"ת זרע אברהם ז"ל יו"ד סי' ל"א שנתעצם הרבה בדברי מרן אלה דספק זה לא הוזכר כלל בבעיות רבא דספקותיו של רבא היינו אם הני עשרים יום לא שלמין ולא חיילין כלומר אי חיילי או לא חיילי וכיון דשאר הבעיות פסקם רבינו על דרך זה כפי האת"ל מהיכא תיתי שבזו יחול ויהא מותר להתגלח בתוך נזירות שמשון. גם מ"ש דספק נזירות שמשון להחמיר אין לו שחר וכו' וגם הטעם שנתן להחמיר בספק נזירות שמשון אין לו מובן דאחר שחל יש לנו להחמיר בו אם יפול בו איזה ספק אבל כשהספק הוא בעיקר חלותו אם חל אם לא חל מה טעם הוא זה דליתיה בשאלה דמה ענין השאלה לעיקר החלות וכו' והוא ז"ל כתב דדעת רבינו דספיקי דרבא הוא כעין הספיקות הראשונות דכיון דאין כאן אלא עשרים יום פנוים לא יחול הנזירות או דילמא היכא דלא אפשר שאני ויחול הנזירות על עשרים יום לבד וכתב רבינו שלא יגלח על נזירות זה שנדר הכוונה שלא תאמר שיגלח ליום עשרים דלדידיה הוי כיום שלשים וכו' קמ"ל וכו' ועוד כתב דרך אחר לפי הירושלמי וכו' עיין עליו עכת"ד.

ולדידי אני הצעיר אחרי בקשת המחילה הראויה לא נעלם כל זה מעיני כבודו של מרן ז"ל ולא רצה לפרש בעיא זו כשאר בעיות משום דאם נפרש דהספק הוא דילמא יחול הנזירות של עשרים יום לחודייהו וכו' א"כ יצטרך לגלח ולהביא קרבנותיו בסוף עשרים ודבר זה לא אמרה אדם מעולם בשום אופן דהלכה רווחת בישראל דאין נזירות פחות משלשים יום ואי משום דהכא משום דלא אפשר ואין דנין אפשר משאי אפשר דבר זה רחוק מן השכל וכי משום דלא אפשר יקריב חולין לעזרה ויגלח ויעבור על דברי תורה בקום עשה ומפני זה לא רצה מרן ז"ל לפרש כוונת רבינו כן מפני שדקדק בדבריו שכתב אינו מגלח לנזירות זו שנדר באחרונה כלומר דהוה ס"ד שיגלח. ואם נפרש שהכוונה היא דהוה ס"ד שיגלח לסוף עשרים ס"ד זה לא יעלה על לב איש מעולם לשיצטרך רבינו לבארו כדי שלא נטעה ולכך בחר לו מרן ז"ל לפרש דהס"ד הוה דכיון דחל עליו הנזירות של אלו העשרים יום הוה ס"ד שישלים נזירותו ואף אם יכנס בתוך הימים של נזירות שמשון אין בכך כלום דסוף כל סוף נזירות שמשון אינו מפורש בתורה שאינו אלא מדברי קבלה משא"כ נזיר סתם דמקרא מלא כתיב וכיון שחל הנזירות של תורה באלו העשרים יום ומפורש בתורה ע"פ דברי חז"ל דאין נזירות פחות משלשים יום וכמ"ש רבינו בריש פ"ג שפיר היה עולה על הדעת לומר כן ומכח זה הוכרח מרן ז"ל לפרש בעיא זו באופן זה לדעת רבינו. ולמה שהקשה הרב עוד על מ"ש מרן בספק נזירות שמשון להחמיר משום דליתיה בשאלה וכו' כבר הרב לח"מ ז"ל הביא סמוכות לדברי מרן ז"ל אף שהרב כתב שלא נתחוורו לו דבריו עיין עליו: