מעשה רקח על הלכות נזירות ד:י

מי שאמר הרי אני נזיר יום אחד לפני מיתתי וכו'. כתב מרן ז"ל דנלמד מההיא דאמרינן בפ"ק גבי לא אפטר מן העולם עד שאהא נזיר ע"כ. וכבר ביארו רבינו פ"א הל' ד' ועיין מה שכתבתי שם אך יש לדקדק דלמה יהיה אסור ביין מעתה הרי מדי ספק לא יצאנו ורבינו פוסק בכמה מקומות דספק נזירות להקל ובשלמא בלא אפטר מן העולם דין הוא שיחול עליו מיד אבל ביום אחד לפני מיתתו הדבר ספק בכל יום ודמיא לההיא דהריני נזיר ביום שבן דוד בא דאם הוא שבת ויו"ט מותר משום ספק וי"ל דיום אחד לפני מיתתו דקאמר לאו דוקא יום אחד דהא משמעות דבריו להיות נזיר שלם והו"ל כקודם שאפטר מן העולם ועוד דבהכרח צריך להיות נזיר מיד כדי לקיים נדרו דאם לא עכשיו אימתי ודו"ק: