מעשה רקח על הלכות נזירות ב:ז

המתפיס בנזירות וכו'. היה נזיר עובר לפניו וכו'. כתב מרן ז"ל סיפא פירושא דרישא וכו' ע"כ. ולענ"ד נראה כל דין זה מיותר שכבר השמיענו רבינו זה בפ"א הל' ו' עיי"ש ואפשר דאגב סיפא דסיפא נקטיה:

וכן אם שמע ואמר ואני בתוך כדי דיבור. משמע דמפני שלא אמר אלא ואני בעינן תוך כדי דיבור הא אם אמר ואני כמותך אפילו אחר כדי דיבור מהני ודומיא לאוסר עליו בשר זה ואחר כמה ימים אמר על בשר אחר וזה כזה דמהני וכמ"ש רבינו פ"ג דהל' נדרים הל' ד' אך תימא דלעיל מינה פסק דאף באומר ואני כמותך בעינן תוך כדי דיבור וכבר כתבתי הנראה לענ"ד שם. אך עוד נראה באופן אחר והוא דכיון דבשום משנה וברייתא לא נמצא לשון זה יותר נראה לומר דתיבת כמותך שכתב רבינו שם אין כוונתו שנאמר כן דוקא לשיצטרך תוך כדי דיבור דוקא אלא הוא פי' לתיבת ואני כלומר שכוונתו ואני כמותך והה"נ שמודה רבינו ואזיל שאם יאמר כן להדיא אפילו אחר כמה ימים מהני דומיא לדין הבשר שהזכיר אח"ז ובהגהות הרמ"ע מפאנו כת"י כתוב ואני בתוך כ"ד של שני צ"ל ושמע השלישי בתוך כ"ד של שני וכ"כ בנוסחאות כת"י: