מעשה רקח על הלכות נזירות ב:טו

ועד מתי יש לו להדירו עד שיגדיל ויעשה איש. פירוש עד שיגדל בשנים דהיינו י"ג ויום אחד ויעשה איש דהיינו שיביא שתי שערות כמ"ש בפרק י"א דהל' נדרים הל' ד' ופסק כרבי כדאיתא בגמ' אלא דקשה טובא דמשמע התם דלרבי וגם לפי דחיית הש"ס לכ"ע מופלא הסמוך לאיש דרבנן ורבינו פוסק שהוא דאורייתא כמבואר וכ"כ הרב לח"מ ז"ל והניח דברי רבינו בצ"ע. אמנם נראה לענ"ד דרבינו מפרש מ"ש בגמרא לימא כתנאי וכו' הכוונה כדי לידע אי הלכה כר' יוחנן או כר' יוסי בר חנינא א"ר לקיש דאפשר דהוו תרי לגבי ר"י ולכך מייתי הך פלוגתא דידוע דהלכה כרבי ודחי ליה דאין להכריח זה דאפשר דפלוגתייהו תליא במופלא הסמוך לאיש וכו' וכלל זה הביאו הר"ב גופי הלכות דף נ"א ע"ב וכיון דהכא מספקא לן אי מופלא הסמוך דרבנן או דאורייתא ובפרק יוצא דופן (נדה דף מ"ו) אפליגו רב כהנא עם ר"י ור"ל בהא וע"כ לפסוק כר"י ור"ל דהוו רבים לגבי ר"כ א"כ מופלא הסמוך לאיש דאורייתא ולא חיישינן להדחיות של הש"ס של כאן אלא כדסלקא דעתין מעיקרא דפלוגתא דרבי ור"י בר יהודה תליא בפלוגתא דר"י וריב"ח אר"ל הלכה היא או חינוך וקי"ל כרבי ומעתה הפסקים הם אמתיים ונכוחים ור"ל נמי דס"ל מופלא הסמוך לאיש דאורייתא ס"ל כרבי דהכא דהוי משום חינוך עד שיגיע לעונת נדרים ותו לא ודו"ק כן נראה לענ"ד נכון: