מעשה רקח על הלכות נזירות א:יד

נדר בנזיר וכו'. הראב"ד ז"ל כתב דע"י שאלה לחכם מותר ומרן ז"ל כתב דכיון דמתניתין סתמא מתנייא משמע אפי' ע"י שאלה וכו' ולענ"ד הקצרה איני רואה הכרח חותך דרבינו יסבור דאף ע"י שאלה קאמר דאם איתא ודאי דטעמא רבה בעינן ומה נשתנה נדר זה מכל שאר נדרים שלא תועיל לו ההתרה מחכם ובפי' המשנה כתב רבינו וז"ל שחכ"א שכל האומר מן היין בלבד או מן התגלחת בלבד וכו' שחל עליו הנזירות יאמר בכאן שחל עליו הנזירות ואפי' שהוא סבור שאחד מהם מותר ור"ש שאמר אינו חייב בנזירות עד שיזיר מכולם וכו' ע"כ הרי מבואר הדבר דלענין חלות עיקר הנזירות קאמר דלר"ש אינו חל כלל ולרבנן חל אף אם טוען שאילו היה יודע וכו' אמנם ע"י שאלה לחכם אין אומר ואין דברים שכל הנדרים החכם מתיר וקרוב לשמוע שזאת היא כוונת רבינו גם כאן בחיבורו ולא תקשה עליו דמנ"ל הא: