מעשה רקח על הלכות אישות ח:ד

ע"מ שאני יודע לקרות. שם דמ"ט ת"ר ע"מ שאני קריינא כיון שקרא ג' פסוקים בב"ה ה"ז מקודשת ר"י אומר עד שיקרא ויתרגם וכו' וה"מ דאמר לה קריינא אבל אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי בדיוקא ע"כ ולפי פסקו של רבינו משמע דפליג ר"י בתרתי דאינו די שיקרא ג' פסוקים אלא בעינן שיתרגם ג"כ ועוד פליג דאין די בשלשה פסוקים דהרי רבינו לא הזכיר הסכום ועוד פליג דלא בעינא בב"ה אך לא ידעתי מי הכריחו לזה לאפושי פלוגתא טפי מלבד דפשט הלשון מורה דר"י מוסיף על דברי התנא קמא שצריך ג"כ שיקרא ויתרגם וכו' ומאי דאפשר דרבינו הוציאו מדאמרו אח"ז וה"מ דאמר לה קריינא אבל אם אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתובי משמע דאדר"י קאי ומשמע דלא בא להוסיף אלא שאין די בשיקרא ויתרגם תורה לחוד אלא בעינן תורה ונביאי וכתובי וזה לא שייך כי אם לר"י ועוד דסתם אמרו ומשמע אפי' חוץ מב"ה וגם כאן לא הזכירו ג"פ אלא אמרו סתם ומכאן יצא לרבינו דר"י פליג אכולהו ולפ"ז נראה דבהא דא"ל קרא אנא דבעינן שידע תורה [נביאים] וכתובים בדקדוק יפה מכ"ש דבעינן שידע לתרגם וכו' וכן כתב הרח"ם סי' ל"ח: