מעשה רקח על הלכות אישות ז:ג

ע"מ וכו' במקום פלוני. משנה שם ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובגמ' פריך פשיטא מהו דתימא אמר לה מאי נפקא לך מינה אנא טרחנא ומייתינא קמ"ל ופי' רש"י מאי נפקא לך מינה אם רחוק הוא אנא טרחנא ומייתינא התבואה לביתי ע"כ. ורבינו שכתב שאם אין לו באותו מקום שאומר ה"ז מקודשת מספק וכו' לא נמצא זה בגמ' להדיא והה"מ ז"ל כתב דמבואר הוא בתוספתא ששנינו שם ע"מ שיש לי ביד פלוני אעפ"י שאמר אין בידי מקודשת שמא עשו קנוניא ע"כ. ולכאורא הדבר מגומגם דאיך כתב שהוא מבואר בתוספתא הלא שם הוא מציאות אחר ועוד דבתוספתא פ"ג איתא להדיא גבי מאתים זוז ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו באותו מקום מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ע"מ שיש לי ביד פלוני אף על פי שאמר אין לו בידי מקודשת שמא עשו קנוניא וכו' ותני נמי התם כי הך לישנא גבי בית כור עפר וכו' ע"כ הרי דבחלוקה דע"מ שיש לי במקום פלוני תני התם כלישנא דמתניתין ואפשר דאיזה ט"ס נפל בדברי הה"מ ולעד"ן דרבינו הוציאו מהגמרא עצמה וס"ל דכיון דגלי לן תלמודא גבי זוזי וגבי ארעא דאף דלא מצאנו לו מה שאמר יש לחוש לדבריו דאפשר דיש לו והוו קדושי ספק מעתה ה"ה בחלוקה דבמקום פלוני מידי ספק לא יצאנו אף שאנו לא מצינו לו ולהכי לא חש תלמודא להק' בהא וניחוש שמא יש לו דמלתא דפשיטא הוא דדינו כאומר סתם ואדרבה פריך פשיטא ומתרץ שפיר דאשמועינן חידושא אחריתי דאף שלא נמצא במקום שאמר ממש אלא רחוק ממנו והוה אמינא דהוו קדושי ודאי משום דא"ל מאי נ"מ וכו' קמ"ל דלא הוו אלא קדושי ספק דכבר נתברר לסתם תלמודא דכי קא תני במתניתין ה"ז מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ר"ל קדושי ודאי אבל קדושי ספק הה"נ כמו שהוכיח כבר מהתוספתא דקתני חיישינן שמא יש לו ולכך דייק רבינו לכתוב ואם אין לו באותו מקום שאמר וכו' כלומר אף שיש לו במקום אחר אינה מקודשת ודאי אלא ספק ולשון זה מורה שדבריו בנויים על דברי הגמ' הנ"ל ודו"ק. אכן אם נאמר דלא הוציאו אלא מהתוספתא יקשה עוד דלמה לא הזכיר ע"מ שיש לי ביד פלוני וכו' וע"מ שיאמר פלוני שיש לי מנה בידו וכו' ע"ש. לכך נראה יותר דהוציאו מן הגמ' כנ"ל אלא שעפ"ז אפשר להעמיס דהתוספתא הנ"ל הכי מתפרשת ואינה מנגדת לש"ס דילן דכי קתני ה"ז מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ר"ל קדושי ודאי אבל קדושי ספק הה"נ ועיין להרא"ש ז"ל שנראה שהיה גורס בדברי רבינו דאם אין לו באותו מקום שאמר אינה מקודשת כלל והביא לו סמוכות מהתוספתא הנ"ל וגם זה מנגד לדברי ה"המ ז"ל והרמ"ך ז"ל בכ"י השיג על רבינו וז"ל תימא הוא זה דבגמ' לא אמר חיישינן שמא יש לו כי ברישא דמתניתין דאמר יש לו סתם ואפשר שיהיה לו במקומות אחרים אבל היכא דאמר יש לי במקום פלוני ליכא לספוקי דקרוב הדבר לידע האמת לשאול לכל בני הבקעה ממי הם השדות ומ"ה לא הקשו בגמ' בזה וניחוש שמא יש לו והוא כתב אף בזה חיישינן שמא יש לו גם מה שכתב דאפילו יאמר הבעל אין לו חיישינן שמא מתכוין לקלקלה לא ידעתי מאין הוציא וצ"ע עיין בתוספתא עכ"ל ובכ"י מצאתי עוד בשם הרב המאירי וז"ל במעות מיהא לא הוזכר חילוק מקומות שאפילו א"ל ע"מ שיש לי מאתים זוז במקום פלוני ונמצא שאין לו באותו מקום אלא במקום אחר מקודשת כל שבידו להביאם ומ"מ אף בזו כתבו גדולי המחברים שאינה מקודשת ואין נ"ל שא"כ למה לא הוזכר כן בראשונה אלא שאח"כ חזרנו להודות בדברי גדולי המחברים ובתוספתא של מסכתא זו פ"ג מצאנו כן בהדיא ע"מ שיש לי במקום פלוני אם יש לו שם מקודשת ואם לאו אינה מקודשת מאירי ז"ל ע"כ וכבר כתבתי הנלע"ד קצת בדברי רבינו: