מעשה רקח על הלכות אישות ז:טז
Maaseh Rokeach on Marriage 7:16 · מעשה רקח על הלכות אישות · free full Hebrew text
Open in the reader →האומר לחבירו וכו'. שם דף ס"ב משנה וגמ' באורך ושם במשנה הובא דין הוכר העובר אך מתוך הסוגיא נראה שהוא ט"ס ובגירסת הירושלמי ג"כ ליתיה וכן נראה מהרי"ף והרא"ש ז"ל ובעיקר דינו של רבינו בהוכר העובר ידוע דהה"מ כתב דרבינו סובר דכ"ע מודו ביה דהוי דבר שבא לעולם וכ"כ מר"ן ז"ל בשחת דבי כבשא לענין תרומה והוכר העובר לענין קדושין הוי דבר שבא לעולם והוא מדברי הר"ן ז"ל אך בפ"ה מהל' תרומות דין ט' לא פסק רבינו כן אלא דבעינן שהתבואה הביאה שליש בעת שאמר ולא סגי בשחת וקשה דבגמ' השוו שחת והוכר העובר בהדרגה אחת ומוכח משם דשחת היינו שלא הביא שליש שהרי מימרת ראב"י באומר פירות ערוגה זו תלושין יהיו תרומה על פירות ערוגה זו לכשיביאו שליש וכו' משמע דעדין לא הביאו שליש ומתבאר עוד מהסוגיא שם ומפי' רש"י ז"ל להדיא והנה מר"ן ז"ל נרגש מזה שם ונדחק לומר דרבינו הוציאו מהירוש' דתרומות וכו' אך לכאורה הוא נגד תלמודא דידן לפי פסקיו של רבינו דאם הוכר העובר הוי דבר שבא לעולם גם שחת אף דלא הביא שליש הוי דבר שב"ל. ויש לישב דבאשה מעוברת אין לנו גבול אחר כי אם הוכר העובר עד שתלד משא"כ בתבואה דשנים ושלש גבולים יש לה עד שתתבשל לגמרי ולכך רבינו נטה להחמיר בשניהם ולא פסק בהך סוגיא בהא משום דאתיא פשוטה כמבואר אך בהוכר העובר ס"ל דכ"ע מודו ולפ"ז אתי שפיר גם לדברי הה"מ ז"ל דפרקין ברם מאי דאיכא לדיוקי דרבינו פוסק דאין אדם מקנה דבר שלב"ל וכמ"ש פ"י דזכיה ומתנה דין י"ו אך בפ' כ"ב דהל' מכירה פסק דכשם שאין אדם מקנה דבר שלב"ל כך אין אדם מקנה למי שלב"ל ואפי' עובר הרי הוא כמי שלב"ל והמזכה לעובר לא קנה וכו' ע"כ משמע דאפי' במציאות שהוכר העובר הוי דבר שלא בא לעולם שהרי לא חילק ועוד מדכתב ואפי' עובר וכו' משמע
דמלתא פסיקתא קאמר (גם בפ"ח דזכיה ומתנה הזכיר דין זה גבי בנו ולא חילק בין הוכר העובר ללא הוכר ע"ש) ואין לומר דהכא גבי קדושין דקני היינו משום דאף שהעובר לא ב"ל ממש מ"מ כיון שמזכה לו ע"י מי שב"ל שהוא אביה מקרי שפיר ב"ל משא"כ שם דמשמע שהוא מזכה לעובר עצמו והרי אינו בעולם ממש. הא ליתא חדא דסתם מזכה היינו ע"י אחר ועוד דא"כ הי"ל לחלק שם בין מזכה לעובר עצמו למזכה ע"י אחר ועוד דלפי דברי הה"מ ומר"ן ז"ל הוכר העובר הוי דבר שב"ל לכ"ע כנז"ל ובאמת דמתוך הסוגיא דפ' מי שמת משמע דאין חילוק בין הוכר העובר ללא הוכר דהא שקיל וטרו ומותיב ורמי בהך מלתא ולא מחלק בהכי כלל ובדין מזכה לבנו עיין להסמ"ע והרב"ח והבה"ג ח"מ סי' רנ"ג ור"י ומ"ש בס"ר ע"י אביה נ"א כ"י מאביה:03