מעשה רקח על הלכות אישות ז:יד

הנותן שתי פרוטות וכו'. כבר כתב הה"מ דאף דבעיא זו לא אפשיטה בקדושין דף ס"ב רבינו הוציאו מההיא דכתובות דף נ"ט ומר"ן ז"ל כתב דה"ז מקודשת שכתב רבינו ר"ל מספק וכו' ובב"י ס"מ הביא דברי הר"ן ז"ל שמהם הוכרח לפרש כן ע"ע:

לאחר שאתגייר וכו'. עד מפני שאינו יכול עתה לקדשה. ראיתי להרמ"ך ז"ל בכ"י שכתב וז"ל הוא עצמו כתב בספר קדושה פי"ב דשפחה אינה אסורה אלא מד"ס והבא עליה אפילו דרך חתנות אינו לוקה וא"כ אמאי אין תופסין בה קדושין ובפ' השולח משמע דלא תפסי בה קדושין וצ"ע תימה למה הניח סתם מתניתין דאמר לאחר שיחלוץ ליך יבמיך דאינה מקודשת דדבר שלא בא לעולם הוא ובקונטריס שלי הארכתי בזה וצ"ע וי"ל כיון דבמסכת יבמות מוקים למתניתין כר"ע נמצא דלדעת רבנן דאמרי קדושין תופסין בחייבי לאוין מקודשת ולדידן דמספקא לן ספק מקודשת עכ"ל וכ"כ המפרשים ז"ל ע"ע: