מעשה רקח על הלכות אישות ה:כט

האומר לאשה וכו'. שם דף מ"ח וכ"כ התו' בשם ר"ת אמנם רש"י ז"ל פי' בע"א וכן דעת ר"ח עיין בהרא"ש ז"ל ומסתברא דזה לא נאמר אלא בכוס של חרס וכיוצא אבל אם יהיה הכוס של כסף או של זהב נראה פשוט שישתנה הדין וכן מצאתי ברי"ו הביאו הרב"י א"ה סי' כ"ט ובשו"ת מהרשד"ם א"ה סי' ה' כתב דע"כ לא הפליגו רש"י והרמב"ם ז"ל אלא באומר התקדשי לי בכוס זה סתם והיה בו יין אבל אם אמר בכוס של יין זה לכ"ע משמע דלא קדש אלא ביין דאלת"ה למה הזכיר יין ע"כ. אמנם מהרח"ש סימן ל"א חלק עליו דמ"ש בכוס של יין הוא משום דאלו אמר בכוס לבד הוה משמע בו ולא במה שבתוכו כמ"ש רבינו להכי אמר של יין לכלול בו ובמה שבתוכו ע"כ. ואחרי המחילה הראויה אין דבריו מוכרחין דאיך נאמר שהמקדש נתכוון לדינו של רבינו מכ"ש דבנדון ההוא היו אנשים רקים ופוחזים כמ"ש בשאלה ועוד מאן נימא לן דבו ובמה שבתוכו קאמר ועוד דדברי מהרשד"ם נראין דכשהם מסובין באכילה ושתיה הדרך הוא לתת כוס של יין זה לזה והכוונה אינה אלא על היין כמבואר וע"ע להכנה"ג שם. ודע שמצאתי בנוסחא אחרת שאין שם בדברי רבינו חלוקת ואם היה מלא יין וכו' כלל ואין שם כי אם חלוקת מים ושמן וכו':