מעשה רקח על הלכות אישות ה:יט

בשכר שאדבר וכו'. משנה דף ס"ג ע"מ שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל דבר עליה לשלטון ועשה עמה כפועל מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ובגמרא אמר ריש לקיש והוא שנתן לה ש"פ ובשכר לא והתניא בשכר שהרכבתיך על החמור וכו' אינה מקודשת בשכר שארכיבך על החמור וכו' מקודשת וכי תימא ה"נ בדיהיב לה ש"פ והא בשכר קאמר וכו' תיובתא דר"ל א"ל ר"ל האי תנא ברא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה וע"ס ומאי דוחקיה דר"ל לאוקומי מתניתין בדיהיב לה ש"פ וכו' אמר רבא מתניתין קשיתיה מאי אריא דתני על מנת ליתני בשכר אלא ש"מ כל ע"מ היכא דיהב לה הוא ע"כ ופי' רש"י והוא שנתן לה פרוטה ואמר לה התקדשי לי בפרוטה זו ע"מ וכו' שהרכבתיך כבר נתחייבה לו והוא מלוה גבה ע"מ תנאה הוא ולא בשכר ע"כ ואיכא למידק בהך סוגיא טובא חדא דכיון שנתן לה ש"פ עם הדיבור לשלטון מאי אריא דנקט מתניתין ע"מ שאדבר לישמועינן רבותא במה שדברתי דהוי מלוה גמורה שכבר היא מחוייבת לו ואפ"ה מקודשת בשביל הפרוטה שנותן לה. והעצמות יוסף ז"ל תירץ דמתניתין חידושא אתא לאשמועינן דצריך לדבר כדרך המדברים ע"כ. וביאור דבריו נראה דאי הוה קאמר הכי הוה משמע בשכר דהא לא מצי למתני ע"מ בכי הא דבשכר בלא פרוטה משמע. ולענ"ד י"ל דיותר רבותא אשמועינן בהכי דלא מיבעיא בשכבר דיבר דנמצא שכבר נעשית אצלה מלוה גמורה דפשיטא דבעי פרוטה אלא אפי' ע"מ שאדבר דאיכא למימר דלא הוה מלוה גמורה ומכ"ש אי אמרינן דשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף והוה אמינא דלא ליבעי פרוטה קמ"ל דאפ"ה בעי משום דישנה לשכירות מתחילה וע"ס. תו איכא למידק כד פריך והא בשכר קאמר אמאי לא פריך עדיפא מינה מרישא דקתני בשכר שהרכבתיך אינה מקודשת ואי דיהיב לה ש"פ אמאי אינה מקודשת וי"ל דהא לא מכרעא דכיון דהויא לה מלוה אצלה משום הכי אינה מקודשת אפי' בפרוטה די"ל דדעתה אמלוה. והריטב"א ז"ל תירץ דהתם הוי המלוה קודמת לקידושין דדעתה אמלוה אבל סיפא דמלוה מאוחרת דעתה אפרוטה ע"כ והוא קצת דוחק. תו איכא למידק בדר"ל דהכריח מדקתני ע"מ ולא בשכר אמאי לא הכריח מלישנא דמתניתין דקמסיים ואם לאו אינה מקודשת ואם איתא דלא יהיב פרוטה מאי קמ"ל כיון דלא קיים תנאו מלתא דפשיטא היא דאינה מקודשת עד שראיתי להריטב"א ז"ל שכתב דאיכא נוסחאות דגרסי אביי אמר מסיפא נמי דייקא דקתני ואם לאו אינה מקודשת וכו' ע"כ. אמנם ראיתי להירושלמי והתוספתא שם דמשמע דפליגי אהא דר"ל וס"ל דכשאומר במה שאדבר עליך לשלטון וכו' אם יש ש"פ באותו דבור או באותה מלאכה היא מקודשת והיינו בשכר דקתני תנא ברא ורבינו פסק דגם שכר שאדבר אינה מקודשת אלא א"כ נתן לה הפרוטה וכ"ש בע"מ משום דפסק ההלכה לדידן דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואיתא נמי בב"ק דף צ"ט ובב"מ דף ס"ה ובע"ז דף י"ט ובמכילתין דף מ"ח. ומ"ש רבינו והניחה השלטון ולא תבעה אפשר לפרשו בתרי אנפי או דהכוונה בדרך רבותא דאפי' שעשה פעולה גמורה בדברו אל השלטון וקיים תנאו לגמרי ואפ"ה אינה מקודשת מפני שלא נתן הפרוטה אבל בנתן לה הפרוטה לא שמענו מדברי רבינו דבעינן שהניחה השלטון דוקא דכיון שהשלים תנאו ודבר עמו כראוי די בזה וכן יש לכוין לישנא דמתניתין דקתני דבר עליה לשלטון וכו' דהוי שפת יתר אלא דאתא לאשמועינן דדי כשדבר אף אם לא פעל אך הדיוק האמתי מיתורא מלישנא דמתני' נראה דבא לומר דאין די בדבור בעלמא אלא דבעינן שידבר כדרך המדברים שיעשה פעולה והכי איתא בתוספתא התם אם דיבר עליה לשלטון כדרך המדברים מקודשת ואם לאו אינה מקודשת ע"כ ועיין להתי"ט ז"ל וכן הזכיר הרא"ש ז"ל ודלא כהתוס' ז"ל שכתבו שכיון שדבר עליה לשלטון וכו' מקודשת ואינה יכולה לומר לדברים הללו ולמלאכה זו לא הייתי חפצה (אף שלא מצאתי דבור זה בכל מקום שראיתי) וכמ"ש הרב"י ועיין להרב"ח: