מעשה רקח על הלכות אישות ה:יז

היה לו חוב וכו'. שם דף מ"ז וכן פסק הטור והרב"י סי' כ"ח הביא משם רי"ו דמקודשת מדרבנן קאמר דמעמד שלשתן תקנתא דרבנן היא וכתב עליו דאינו מוכרח דאיכא למימר דכיון דתקינו רבנן נקנו לה המעות וכיון שנקנו לה הו"ל כאילו נתן לה כסף דהויא מקודשת דאורייתא ע"כ וסתמיות דברי רבינו הכי מוכחי וסברא נכונה היא דסוף כל סוף הוי כאילו החזיקה במעות לגמרי מכח התקנה דרבנן וכן דעת הר"ן בגיטין פרק התקבל אמנם דעת התוספות כרי"ו ולזה נוטה דעת הרב"ח שם. והרמ"ך ז"ל בכ"י השיג על רבינו ז"ל וז"ל היה לו לפרש אם היה לו מלוה בשטר ביד אחרים והקנה לה בכתיבה ומסירה אם מקודשת אם לאו ונראה דמקודשת דכיון דפסקינן במלוה על פה כר' מאיר במלוה בשטר פסקינן נמי כר' מאיר דסבר דלא שביק אינש נפשיה ומחיל לאחריני וצ"ע למה הניח זה עכ"ל וכבר נתעורר בזה ה"ה ז"ל ועמ"ש דין כ"ג ומר"ן ז"ל פרק ו' דה"מ ובשו"ת שי למורא סי' ס"ד: