מעשה רקח על הלכות אישות ד:כא

המקדש את האשה בכסף וכו'. נתבאר בגיטין דף ע"ז וכתב מרן ז"ל ולכאורה נראה מדברי רבינו לתוך חצרה מקודשת אפי' אינה משתמרת ואינה עומדת בצדה ואע"ג דלענין מתנה כתב בפ"ד דהלכות זכיה דבחצר שאינה משתמרת בעינן שיהא עומד בצד חצרה אפשר דקידושין עדיפי ממתנה וכך הם דברי ה"ה ז"ל. ויותר נראה לומר שקיצר כאן וסמך עמ"ש בהלכות זכיה ע"כ וכ"כ בב"י סי' ל' אך קשה דכאן הזכיר רבינו שדה וסתם שדה אינה משתמרת כמ"ש רבינו שם דין י"ט וז"ל אבל בחצר שאינה משתמרת כגון שדהו וחורבתו וכו' וכך הם דבריו פי"ז דהלכות גזילה ואבידה דין ח' וכ"כ הרל"מ ז"ל עי"ש ולענ"ד אפשר שדקדק רבינו כאן לכתוב לתוך שדה שלה ולא כתב שדה דומיא דאינך לרמוז דבשדה המשתמר דוקא איירי דומיא דאינך. או אפשר דאף אם נאמר דשדה דהכא היינו שאינו משתמר הה"נ דבעינן שתהיה עומדת בצידה וסמך עמ"ש במקומו והם דברי מר"ן ז"ל אך נראין יותר דברי ה"ה ז"ל.

כיון שנתרצית לזרוק וכו'. משמע שנתרצית שיזריקם לה ואף שלא ביארה היכן אין קפידא אמנם אם אמרה תנם בידי והוא זרקם לה מסתברא דאינן קידושין שהרי שינה מרצונה וכ"כ הרב"ח ז"ל עיין להרח"מ א"ה סי' ל'. ואני מצאתי נ"א בכ"י קדמון שכתב שם כיון שרצה לזרוק וכו' ונראה שהיא גירסא יותר נכונה.

לתוך ידה או לתוך חיקה. רבינו השמיט לתוך קלתה דקתני מתניתין דהיינו הכלי שמניחים בו מחטין וצנורות. א"נ כלי שמקבצות בו הנשים מה שטוות וכפ"י בפי' המשנה שם וצ"ל דלא נאמר כי אם גבי גט ומשום דאין הבעל מקפיד וכ"כ שם ופסקו רבינו פ"ה דגירושין דין ח'. ומ"ש בסוף הדין ואותו מקום של שניהם הרי אלו קידושי ספק בנ"א כ"י נמחק כל זה: