מעשה רקח על הלכות אישות כד:יב

או שהיתה משחקת עם הבחורים. נראה דה"ה עם שאר בני אדם אלא שדברו בהווה ולשון המשנה ג"כ מדברת עם כל אדם ובגמרא א"ר יהודה אמר שמואל במשחקת עם הבחורים ורבינו ס"ל דזה פירוש מדברת עם כל אדם כמו מדברת בתוך ביתה וכו' שפירושו ענין לייצנות וכו':

או שהיתה מקללת אבי בעלה בפני בעלה. לכאורה קשה טובא חדא דבגמרא א"ר יהודה א"ש במקללת יולדיו בפני מולידיו וסימניך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי אמר רבא דא"ל ניכליה אריא לסבא באפי בריה ומדקתני יולדיו בפני מולידיו משמע שמקללת הזקן לפני בן בנו וכן דברי רבא ניכליה אריא לסבא וכו' משמע ולפני בן בנו מדקרי ליה סבא ולא קתני אבא ועוד מדמייתי סימנא דאפרים ומנשה ולפניו היו וכ"פ רש"י ז"ל וא"כ קשה לרבינו שכתב אבי בעלה בפני בעלה דמשמע דבפני בנו של בעל לא ומרן ז"ל כתב דס"ל לרבינו דרבא פליג אדרב יהודה וס"ל דעד שתקלל אבי בעלה בפני בעלה דוקא ופסק כרבא ע"כ וקשה דהוה ליה לומר ניכליה אריא לאבא כנז"ל ועוד דמשמעות הלשון נראה דרבא לא פליג אלא דמפרש להא דרב יהודה היכי דמי. אך האמת נראה דהכריח רבינו מלישנא דמתניתין אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו בפניו פשטן של דברים נראה דבפני בעלה קאמר ותו קשיא לי דכיון דבמתניתין קתני אבא שאול אומר אף המקללת יולדיו משמע דאב ואם קאמר ובגמרא נמי נקיט לה בלשון רבים ולמה דקדק רבינו לכתוב אבי בעלה דמשמע דבאם הבעל אין קפידא ואולי דכיון דפשט דברי רבא דאבי הבעל דוקא קאמר אין להחמיר על האשה ולהפקיע ממונה בספק ועיין להר"א די בוטון סי' נ"ב שכתב דדוקא מקללת בלא סיבה וכו' וצל"ע: