מעשה רקח על הלכות אישות כג:א

האשה שהתנית וכו'. רבינו דקדק בדבריו שבבא זו כתב האשה שהתנית ובבבות אחרות כתב התנה עמה וכו' כלשון המשנה דהכותב לאשתו וכו' נראה שנתכוון להשמיענו דכל אפייא שוים דבין שהתנאי היה מחמתה בין שהיה מחמתו כיון שהיא לטובתו והוא נתרצה שפיר דמי וכדאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה וכו' וכדאיתא התם וכיון דכן יש ללמוד למ"ש רבינו פרק ו' דין י' דבקידש אשה ע"מ שאין לה עליו שאר כסות ועונה דבשאר וכסות תנאו קיים ה"ה והה"נ אם התנית האשה עליו כן נראה לפי פשטן של דברים ומ"ש רבינו בדברים שזוכה בהם הבעל עיין פי"ב ופרק כ"א: