מעשה רקח על הלכות אישות כב:ח

במד"א וכו' במדינה אחרת ולא ידע. משמע קצת דתרתי בעי שיהיו במדינה אחרת וגם שהוא לא ידע וכן נר' מתוך לשון הגמ' דהמתניתין דקתני ר"ש מחלק בין נכסים הידועים לשאינן ידועים קאמר רבי יוחנן אלו הן שאינן ידועים כל שיושבת כאן ונפלו לה נכסים במדינת הים משמע דתרתי בעינן אך האמת היה נראה דהכל תלוי בידיעתו דתכף שידע זכה בהם אף שמדברי רבינו בפי' המשנה לא משמע הכי ע"ע והדין עמו דהכי משמע נמי מפירוש רש"י בגמ' דכשהם במדינה אחרת לא סמכה דעתו עליהם ועיין בס' ד"ד ז"ל:

וכן ארוסה וכו'. עיין מ"ש על רבינו בס' דינא דחיי דף ק"ה ע"א ואילו היה הרב רואה מ"ש רבינו בפירוש המשנה לא היה מאריך כ"כ בדבר זה ע"ע שהוא פשוט:

ולא ידע בהם. בכ"י ולא ידעה אותם. שם מכרה קיים. השני וכו' עד בין קרוב וכו' בכ"י נמ' כ"ז:

שאין לבעל וכו'. אע"ג דמדין תורה כיון שנתקדשה הרי היא כאשתו לכל דבר דהא אוכלת היא בתרומה אם הוא כהן אלא משום גזרה שמא תאכיל לקרוביה אסרו כמ"ש רבינו פ"ז דהלכות תרומות מ"מ לענין ירושה שאינה אלא מדבריהם לדעת רבינו במ"ש בדין א' ובפרק נערה אמרו דתקינו קבורתה תחת כתובתה וכיון דאינו יורש אין כאן כתובה והם אמרו והם אמרו: