מעשה רקח על הלכות אישות ב:יז

שתי שערות אלו וכו'. בנ"א אין שם תיבת אלו וז"ל הרמ"ך ז"ל בכ"י לאו דוקא זה דשנים בגבה ושנים בכריסה או שנים בין קשרי אצבעותיה של יד או בין קשרי אצבעותיה של רגל הוו סימן וכן דעת רבותי וצ"ע ע"כ. והנה ה"ה ז"ל כתב דפסקו בהלכות כרבנן ופי' רבינו שמקום אחד הוא בית הערוה בדוקא וכו' ע"כ ולפי דבריו קשה דאמאי איצטריך רבינו לזה כיון שכבר כתב ששתי השערות צריכות שיהיו במקום הערוה וכבר נתעורר על זה מר"ן ז"ל ע"ד רבינו דאם במקום אחד שכתב ר"ל בית הערוה כדברי ה"ה קשה דכבר ביארו ואם כוונתו שבמקום הערוה עצמו צריכות להיות שתיהם למעלה או שתיהם למטה או שתיהם על איברי הזרע אבל אחד למעלה ואחד למטה או אחד על איברי הזרע לא זו מנין לו ע"כ והרל"מ ז"ל כתב דאולי הסברא הכריח לרבינו לומר כן או שום מקום נתגלה לו שהוכרח לומר כן וצ"ע ע"כ. והרב ז"ל נראה שלא ראה דברי מר"ן ז"ל שהקשה כן (ועיין להרב מעשה חייא דף מ' לדברי מרן ז"ל.) ולדידי אני הצעיר בקוצר דעתי נראה דאין זו כוונת רבינו והדברים ברורים וצלולין לע"ד וזה דמ"ש רבינו תחילה שהשתי שערות צריכות שיהיו במקום הערוה הוא מבואר בכמה מקומות שם במתני' בא סימן התחתון וכו' ופסקו רבינו לעיל תו תנן התם משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן התחתון וכו' ופסקו רבינו שם פ"ז דה"מ וז"ל בן י"ג שנה ויום אחד שהביא שתי שערות עד שיקיף כל הגיד וכו' ע"כ. ובפ' ב"ס דף מ"ח אמרינן דכ"ע מיהא אתחתון סמכינן מנלן א"ר יהודה א"ר וכן תנא דבי ר"י אר"ן איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשים שבתורה מה איש בסימן אחד אף אשה בסימן אחד ואימא או האי או האי כאיש מה איש תחתון ולא עליון אף אשה תחתון ולא עליון תנ"ה וכו' ע"כ הראת לדעת דמכולהו מתני' וברייתות שמעינן דשתי שערות הם במקום הערוה דוקא ומשם הוציא רבינו דינו שצריכים להיות במקום הערוה אכן עדין לא נתבאר לנו אם השתי שערות צריכין להיות סמוכין באותו מקום או אפי' א' למעלה וא' למטה או מהשני צדדים וזה יש ללמוד היטב מדברי רבנן דפליגי אר"ש דקאמרי עד שיהיו במקום א' ופליגי אר"ש דס"ל דאפילו א' בגבה וא' בכריסה או אחד בקשרי אצבעותיה של יד וא' בקשרי אצבעותיה של רגל וקי"ל כוותייהו דרבים נינהו לגבי ר"ש וא"כ ע"כ דסמיכי אהדדי בעינן וכיון דמהנך מתני' שמעינן שיהיו באותו מקום דוקא ומהנך רבנן שמעינן דבעינן דסמיכי יצא לנו הדין שכתב רבינו ברור ואין כאן תרי פסקי דסתרי אהדדי דכיון דלא תליא הא בהא שפיר פסקינן כחד במקצת וכאידך במקצת אחר וכמ"ש הרא"ש ז"ל להדיא בר"פ ב"ס גבי פלוגתא דנאמנות הנשים וחידוש גדול הוא שם דקא תני הדברים להדייא ואפ"ה אמרינן הכי מכ"ש בנ"ד דאפשר דגם רבנן ס"ל כסתם מתני' דבעינן שיהיו דוקא באותו מקום דתרתי בעו ומאי דלא ביארו דבריהם משום דקיימי אדברי ר"ש דסבר דאפי' רחוקים זה מזה הוו סימן ואיך שיהיה דינו של רבינו אמת לענ"ד. שוב אחר זמן מצאתי לשון הרשב"ץ על זה והוא בשו"ת מהר"ר בצלאל אשכנזי דף ס"ז וז"ל לעניינינו וא"א מורינו הרב ז"ל תמה על הרמב"ם ז"ל שכתב דשתי שערות האמורות בכ"מ צריך שיהיו במקום הערוה ונראה לו נר"ו שהרב ז"ל מפרש יד ורגל כנוי לאותו מקום עליונו ותחתונו וכתב שכך מצא מפורש לתלמידו רבי יוסף עקנין ז"ל בשם פירוש ר"ח ז"ל בערוך בערך גב ובעל הטורים הביא דברי הרמב"ם ז"ל בלי חילוק ונראה שהוא מסכים לפירושו וטעמא דמסתבר הוא שיהיה הכל באותו מקום דמה ענין לכאן יד ורגל וגבו נמי דאמרינן היינו מקום התפוח שעל אותו מקום עכ"ל. והוא חידוש גדול וקרוב אל הסברא הרבה: