מעשה רקח על הלכות אישות יח:טז

או שחלה או שהיה במדינת הים וכו'. כתב הרב המגיד וז"ל ומבואר בדברי רבינו שדין חלה והלך למד"ה אינו אלא כשחלה והלך למד"ה אחר העמדה בדין אבל חלה או הלך ולא עמד בדין קודם לכן אינה ניזונת משל יבם וכן מתבאר בירושלמי ע"כ נ"ב אין דבר זה מבואר שם והר"ן ז"ל הכריח דאם קודם העמדה בדין חלה אונס הוא וכו' ע"כ. וגם זה ההכרח איני מכיר דאם עמד בדין ונתרצה לחלוץ ואח"כ חלה למה יתן הדין שיתחייב במזונות כיון שנאנס בחולי גם מ"ש הה"מ שהוא מבואר בדברי רבינו איני רואה ביאור זה ואדרבא מדכתב וברח או שחלה או שהיה במד"ה אם איתא דהיה במד"ה היינו אחר העמדה בדין על פי' דברי הה"מ היינו ברח דמה לי ברח או הלך למד"ה לענין זה דכי היכי דברח היינו שלא נתרצה לא לחלוץ ולא ליבם ה"נ הלך למד"ה וא"כ תרתי למה לי דהא ודאי כיון שעמד בדין ולא רצה לגמור הענין ושוב נתרחק פשיטא שהדין נותן לחייבו במזונות עכ"פ מלבד דאיכא לאתמוהי תו מלשון רבינו שכתב או שהיה במד"ה ולפי דברי הה"מ עפ"י הירושלמי הול"ל או שהלך למד"ה ולזה כבר נרגש מרן ז"ל ע"ע והסכמת הפוסקים כדברי הה"מ ז"ל ויש לישב מ"ש: