מעשה רקח על הלכות אישות יח:יא

אבל אם תפסה וכו'. כתב מר"ן הקדוש דהיינו לדינא דגמרא שאין כתובה נגבית ממטלטלי אבל לדידן גובה מהם אפי' לא תפסה ע"כ. פירוש לפי תקנת הגאונים שהזכיר רבינו פי"ו דין ז' אך לפ"ז מ"ש כאן הוא מגומגם שהרי סיים אעפ"י שתקנו הגאונים וכו' משמע דר"ל ממש בהפך ממ"ש מרן ז"ל עד שראיתי להכנה"ג סי' צ"ג בהגהת הב"י אות ט' שכתב דלדעת מרן צ"ל דהאעפ"י וכו' שכ' רבינו הוא דין אחר ואין לו קשר עם מ"ש למעלה וה"ק אעפ"י שתקנו הגאונים שתגבה כתובתה ממטלטלי ומתקנה זו ניזונת מן המטלטלין אעפ"י שלא תפסה אם הניח בעלה מטלטלין ולא תפסה אינה יכולה לעכב ואעפ"י שבספרי הדפוס כתוב ואם הניח וכו' בוא"ו גם יש הפסקה בין מ"ש לפיכך תזון האלמנה וכו' לאם הניח בעלה וכו' ט"ס הוא וכו' ע"כ. ושם הביא סברת הר"ם מינץ שנראה שהבין דברי רבינו כפשוטן דאף אחר תקנת הגאונים תפיסה דלאחר מיתה לא מהניא לכתובה אלא למזונות וכו':