מעשה רקח על הלכות אישות יח:י

אלמנה שתפסה וכו'. בכתובות דף צ"ו ונחלקו הפוסקים בדין זה הנה רבינו ס"ל דבין שתפסה בחיי הבעל בין לאחר מותו מהניא התפיסה למזונות אך לכתובתה דוקא בחייו גובה מהם אך לאחר מותו לאו כל כמינה דכבר זכו בהם יורשי הבעל וכן דעת הרי"ף ז"ל אך התוס' בשם ריב"ן ס"ל דתפיסה דמזוני לא מהניא אלא לאחר מיתת הבעל ולכתובה בין מחיים בין לאחר מיתה לא מהניא וכו' ור"ח וה"ג ס"ל דתפיסה דמזוני לא מהניא אלא מחיים אבל לכתובה לא משום דלא ניתנה ליגבות מחיים ולזה נוטים דברי הרא"ש והטור והרב"י ז"ל ומדברי ה"ה משמע דה"ה לאחר מיתה דלא מהניא והערוך ור"ח פסקו דמזוני וכתובה שוים בדין התפיסה ועיין למהריב"ל סי' נ"ה והיכא דתפסה האלמנה למזוני ובא ב"ח להוציאם מידה נחלקו הפוסקים ז"ל אי מהניא או לא עיין למהרנ"ח סי' י"ח והרדב"ז סי' קע"ג והמבי"ט סימן רצ"ה: