מעשה רקח על הלכות אישות יז:יד

אלמנה שמכרה וכו'. פשט דברי רבינו נראין דאם היו שם ג' בקיאים בשומה אפילו אם שמה לעצמה מעשיה קיימים וכ"כ ה"המ והר"ן ז"ל אך י"ל ג"כ דאיידי דנקט ברישא דאפי' שלא בב"ד הדיוטות כשמכרה לאחרים שוה בשוה מעשיה קיימים נקט בסיפא סתמא והה"נ דבסיפא אפילו בב"ד לא עשתה כלום מטעמא דאמרינן בגמרא דף צ"ח דאמרינן לה מאן שם לך ופי' רש"י שם ממי קבלת מכירה זו וכו' הרי דבעינן שיצא מרשות המוכר לגמרי וכאן הוא בידה ולזה הפירוש נטה ג"כ הרב מש"ל בפ"א דהלכות שלוחין ושותפין ע"ש. ולדידי חזי לי דמתוך דברי הש"ס נראה דצ"ל כן דאמאי דבעי לאוכוחי מדר"ז אר"ן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום בעי היכי דמי אי דאכרוז אמאי לא עשתה ולא כלום אלא לאו דלא אכרוז וכו' ואי דליכא אפילו ב"ד של הדיוטות אף כי אכרוז מאי הוי סוף סוף הרי שמה אותו בינה לבינה ולקחה לעצמה אלא ודאי נראה דבב"ד הדיוט קאמר כששמה לעצמה ואפ"ה קאמר דלא מהני אף שלאחרים אפילו בלא ב"ד מהני דהאי כדיניה והאי כדיניה ויש להתיישב ודו"ק: