מעשה רקח על הלכות אישות טז:לא
Maaseh Rokeach on Marriage 16:31 · מעשה רקח על הלכות אישות · free full Hebrew text
Open in the reader →שאם תנשא לאחר אחר מותו וכו'. פי' ואצ"ל אם גירשה לדעתו:
ולא הזכירה שם כתובה בעולם וכו'. לשון זה מגומגם דמשמע שאם הזכירה שם כתובה אין מציאות שיגבו לה הכתובה והרי בהתירוני לינשא ותנו לי כתובתי פסק לקמיה דמתירין אותה לינשא ונותנין לה כתובתה. ועוד קשה טובא דמאחר שכתב אח"ז דאפילו בתובעת לינשא וכתובה נותנים לה הכל מהטעם שכתב דעיקר דבריה על עסקי הנשואין באה מעתה כ"ש וק"ו כשאינה תובעת אלא הנישואין לבדם. ובהכרח צ"ל שכוונת רבינו כך היא דכשלא הזכירה שם כתובה בעולם לא מבעיא שמתירים אותה להדיא אלא אף כתובה נותנים לה אך בהזכירה יש לחלק בדבר שאם הקדימה הכתובה אין ראוי להאמינה בענין הכתובה כלל ובהקדימה הנשואין אז נותנין לה הכל ונמצא דמ"ש ברישא ולא הזכירה שם כתובה בעולם הכוונה בתחלת דבריה דאז יש לחוש הרבה כיון שעיקר דבריה היו על דבר הממון ותנא והדר מפרש אף שעדין הוא דחוק:
תנו לי כתובתי אף להנשא וכו' וה"ז בחזקת שלא מת. מלשון זה משמע דאף אם נשאת תצא וכן דעת הפוסקים ז"ל ובחלוקא דתנו לי כתובתי והתירוני להנשא דהתירה רבינו להנשא וכו' היא בעיא דלא אפשיטא וכתב הה"מ דפסק רבינו כדין כל תיקו שבממון שאם תפסה אין מוציאין מידה וכו' ע"כ. והקושי מבואר דתקן למדי דממון שהיא הכתובה ולדין איסור דאוריית' שהיא אשת איש לא תקן דכיון דלא אפשיטה איך התירה להנשא לכתחלה. והרב"י י"ד סימן י"ז כתב דשמא י"ל דסובר רבינו דכיון דמדינא איתתא מהימנא לומר מת בעלי שתנשא אי משום דמלתא דעבידא לאגלויי היא אי משום חומר שהחמרת עליה בסופה וכו' האי בעיא דסלקא בתיקו הו"ל ספיקא דרבנן ולקולא ע"כ. והוא תירוץ נאות. אך אכתי יש לגמגם מדין מת בעלי תנו לי כתובתי שאסר רבינו שתנשא ומשמע מלשונו דאף אם נשאת תצא כמו שהוכחנו לעיל ואם איתא כיון שאמרה להדיא מת בעלי למה נאסור עליה הנשואין ואמאי לא נימא דכיון דהוי מלתא דעבידא לאגלויי לא משקרה מכ"ש לטעם דמתוך חומר שתצטרך לצאת משני בעליה בעל כרחה. אך י"ל דהכא שאני דפיה ענה בה לתבוע הכתובה לחוד והיה לה לטעון שאם יזדמן לה נשואין שתוכל להנשא אם איתא דודאי מת אלא ידים מוכיחות יש כאן דאין דעתה אלא לגבות הכתובה מחיים כמ"ש רבינו. וראיתי למהריב"ל סי' י"ח שתירץ קושיא זו באופן אחר ופלפל בדברי ר"ן בגמרא וגם עליו יש לגמגם עדין טובא ודברי מרן נראין יותר ודע דמהרח"ש פסק בהך דתנו לי כתובתי והתירוני להנשא דגם אם נשאת תצא ולכאורה דבר תימה הוא עיין להרב כנה"ג סי' י"ז בהגהת הב"י אות תקס"ב שהאריך הרבה בזה: