מעשה רקח על הלכות אישות טז:כד

לפיכך אם היה וכו' ומטפל בה. מעובדא דחמתיה דרב חייא שם ודקדק רבינו לכתוב ומטפל בה ממ"ש שם בחיי דמור דבכתפאי אימטאי לה וכו' ומשמע דאם היו נותנים לה דמי מזונות אין כאן בושה לענין זה וכ"כ להדיא הג"א שם ומשמע לי דה"ה אם היו שולחים לה המזונות ע"י שליח דכיון דאינו מוליכם היורש עצמו אין כאן טעם בושה לענין זה וכן מצאתי להרח"מ ז"ל: