מעשה רקח על הלכות אישות טו:ד

כמה בנים וכו'. שם משנה וברייתא זו"ן לב"ה ותניא אידך או זכר או נקבה דאיכא לשבת ודחינן חדא מקמי תרתי ומ"ש בס"ר לא קיים מצוה זו בשתי נ"א כ"י משנת הש"ץ כתוב לא קיים מצות פו"ר:

היה הבן סריס וכו'. הרב"י סימן א' כתב בשם הירושלמי דגם בבן ממזר אעפ"י שחטא קיים מצות פו"ר ע"כ. ונראה פשוט דאף בת ובן ממזר קאמר וא"כ יתכן שקיים מצוה זו בעבירה אף שלא נשא. אך מה שיש להתבונן לפ"ז באשה שנתעברה באמבטי אם אותו האיש קיים מצוה זו וכדאיתא בחגיגה די"ד דשאלו לבן זומא בתולה שנתעברה מהו לכ"ג ומסיק דחיישינן שמא באמבטי נתעברה ומשמע דשריא לכ"ג כיון דבתולה היא וגם הרח"מ א"ה סי' א' ס"ק ח' נסתפק בזה והביא מ"ש בלקוטי מהרי"ל שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי וכו' ע"ש. ובב"ש שם הביא ראיה ממ"ש הרב"ח סי' קצ"ה בשם הסמ"ק וז"ל אשה נדה יכולה לשכב על סדיני בעלה ונזהרות מסדינין ששכב

עליהן איש אחר פן תתעבר מש"ז של אחר ואמאי אינה חוששת פן תתעבר בנדתה מש"ז של בעלה ויהיה הולד בן הנדה והשיב כיון דאין כאן ביאת איסור הולד כשר לגמרי אפילו תתעבר מש"ז של אחר כי הלא בן סירא כשר היה אלא דמש"ז של איש אחר קפדינן כי היכי דקפדינן אהבחנה גזירה שמא ישא אחותו מאביו ע"כ. אך ראיתי להתוס' שם בחגיגה שכתבו דודאי תחלת ביאה רוב בקיאים בשעת מעשה אבל גמר כדי שתתעבר א"א כי אם לשמואל ע"כ והדבר תמוה הרבה דכיון דאפילו באמבטי אפשר שתתעבר מכ"ש וק"ו בשעת מעשה בתחילת ביאה גם בפ' ד' אחים אמרינן דאין אשה מתעברת מביאה ראשונה ותמר מיעכה באצבע וכן בנות לוט וכו' והרי אפילו באמבטי מזרעת מכ"ש ע"י ביאה גמורה וצ"ע. שו"ר להמש"ל שעמד בחקירה זאת בפרקין ובפי"ז מא"ב ובהסכמה עלה דליתא להך דאמבטי ושם הביא ההיא דאבוה דשמואל שבא ממ"ה ע"י שם ושמש והוליד שמואל כמ"ש התוס' בקדושין דע"ג והרא"ש ז"ל שם והוא מהירושלמי והמוחש לא יוכחש דאם באנו לחוש לאלו המקרים ישתנו כמה דינים מאיסור להתר ומטומאה לטהרה ואין לנו עסק אלא בדברים המצויים וההוויים ועליהם אנו דנין זולת היכא שנתברר הענין שיצא הדבר ההוא חוץ מן הטבע רצוני חוץ מהרגיל וההווה דאז דנין בו עפ"י האמת כעובדא דבן סירא כנז"ל: