מעשה רקח על הלכות אישות יד:ח

האשה שמנעה וכו'. בכתובות פרק אעפ"י וכבר האריך ה"ה בחילוקי דברי רבינו ועיין למרן ז"ל והרמ"ך ז"ל בכ"י כתב וז"ל האשה שמנעה בעלה מתשמיש וכו' לפי שאינה כשבויה יש לתמוה עליו אמאי לא חייש שמא עיניה נתנה באחר דהא למשנה אחרונה אפי' בנטולה אני מן היהודים או שמא נתנה עיניה באחר שמאכילין אותה דבר האסור לה דאע"ג דאמרה נאנסתי והיא אשת כהן שריא כ"ש בהא דאית לן למימר שמא עיניה נתנה באחר ועוד דבכל הספרים המדוייקים גרסינן לא כפינן לה וכן גריס הרב אלפס ולדבריו היה להם לגרוס כייפינן ליה ור"ת כתב בשם ר"ח דאינה יוצאה אלא לרצונו והביא ראיות הרבה כמו שכתוב בספריו וכתב עוד ר"ת דזאת אומרת כל כך הוא מאוס עלי שאיני רוצה לגבות כתובה ממנו וכל היכא שהיא רוצה לצאת שלא בכתובה ליכא למימר שמא עיניה נתנה באחר ויש מפרשים לתרץ כל הקושיות דאפילו למשנה אחרונה אם רוצה לצאת בלא כתובה דמאמינים אותה וכן נמי בנולדו בו מומין וכופין הבעל לתת גט וקולא גדולה היא זאת וצ"ע עכ"ל. וכבר האריך ה"ה ז"ל בענין זה לתרץ דעת רבינו ע"ע. ומ"ש בס"ר מדעתי בנ"א כ"י נמחק ומ"ש בס"ר לשנוי לה בנ"א כ"י לשבוי לה ומ"ש בס"ר בין מנכסי מלוג וכו' בנ"א כ"י נמחק כל זה ומ"ש בס"ר ונותנת לו בנ"א כ"י ולוקחת ולו נמחק: