מעשה רקח על הלכות אישות יד:א

עונה האמורה וכו'. מסתברא דהעראה אף דבכל התורה הויא כביאה גמורה לענין חיוב עונה לא מהנייא וכ"מ להכנה"ג סי' ע"ו משם הרדב"ז ז"ל סימן קי"ח:

כיצד בני אדם וכו'. בגמ' דכתובות דף ס"ב אמתניתין דהטיילין בכל יום אמרו מאי טיילין א"ר בני פרקי ופריך עלה אביי ומתרץ כגון רב שמואל בר שילת דאכיל מדידיה ושתי מדידיה וגני בטולא דאפדניה ולא חליף בריסתקא דמלכא אבביה כי אתא רבין אמר כגון מפנקי דמערבא וכו' ורבינו נראה דפסק כההיא דרב שמואל בר שילת וכו' אך לא הזכיר שאינו פורע מס דהיינו לא חליף בריסתקא דמלכא וכמ"ש רש"י ואולי הוא מפרש שאינו עושה נזק לשום אדם וגם אין לו עסק ולא משא ומתן עם שום אדם ולכך לא חליף וכו' ויותר נראה לומר דפסק כרבין דרש"י ז"ל פירש מפנקי דמערבא בני א"י מעונגין במאכל ומשתה לכך הם בריאים ובעלי כח לתשמיש והן הן דברי רבינו וכן משמע ממ"ש לקמן וכן רך וענוג שנעשה ת"ח וכו' דהיינו מפנקי שאמרו בגמ' והכי מסתברא קצת דכיון דלא הוזכר רק רב שמואל בר שילת וכו' משמע שהיה מיוחד בדבר זה ומתניתין אמרה הטיילין דמשמע דאיכא טובא לכך נראה דס"ל מפנקי דמערבא כנז"ל ובספר ב"ש א"ה ריש סימן ע"ו נפל ט"ס שכתב שרבינו כתב דוקא שהוא פטור ממסים וכו' וצ"ל הטור במקום הרמב"ם והרמב"ם במקום הטור ע"ש ועיין בפי' המשנה לרבינו שגם שם לא הזכיר פריעת המס ע"ש:

והמלחים אחת לששה חדשים. כצ"ל וכן מתבאר ממ"ש בדין ד' לאפוקי מגירסא שהביא הה"מ ז"ל ע"ע:

תלמיד חכם וכו'. במשנה לא הוזכר אלא בברייתא שם ועיין להר"ן והתי"ט ז"ל: