מעשה רקח על הלכות דעות ה:יא
Maaseh Rokeach on Human Dispositions 5:11 · מעשה רקח על הלכות דעות · free full Hebrew text
Open in the reader →שנאמר מי האיש אשר נטע וכו'. הקושי מבואר דהפסוקים הם בהיפך פרשת שופטים מי האיש אשר בנה בית ומי האיש אשר נטע כרם ומי האיש אשר ארש אשה וכן סדרם רבינו הקדוש במתני' פרק משוח מלחמה (סוטה דף מ"ג) ובגמרא שם ת"ר אשר בנה אשר נטע אשר ארש למדה תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואחר כך ישא אשה וכבר נתעורר בזה מרן ז"ל וכתב דראיית רבינו מסדר הקללות וכו' ובגמרא נמי מדקאמר לשון ואחר כך באשה ולא בהנך הכוונה להקפיד בזו דוקא שתהיה היא האחרונה וכן גבי פסוק דשלמה הכן בחוץ וכו' כתב תיבת אחר באחרונה דוקא שהיא האשה ע"כ ומוהר"י אדרבי ז"ל סי' ר"ל תירץ דחילול הכרם דהוי בשנה רביעית מדכתיב ולא חללו משמע שכבר הגיע הזמן ועדיין לא חללו אם כן משמע שכבר בנה הבית אחר שנטע הכרם ואיחור הפסוק לא קאי להנטיעה אלא על החילול וכו' ע"כ והוא דרך חריף אמנם לסדר הש"ס אכתי קשה וגם בתוספתא פ"ז דסוטה איתא לימדך תורה דרך ארץ נתמנתה לאדם פרנסה יקח לו בית חזר נתמנתה לו יקח לו שדה חזרה נתמנתה לו יקח לו אשה שנאמר אשר בנה אשר נטע אשר ארש וכן שלמה אמר בחכמתו הכן בחוץ וכו' ע"כ ואיתיה נמי בילקוט משלי כ"ד עיי"ש גם רבינו פ"ז דמלכים סדרם על פי הפסוקים בית כרם ואשה. ועם כל זה האמת נראה ע"פ דברי מרן ז"ל והשכל מחייב לתקן תחילה מלאכה המפרנסת את האדם והוא שם כולל לכל מין מלאכה אשר בה יוכל להתעסק ולחיות וכשיקבץ איזה ממון אזי יקבע בנין בית שזו הכנה לישא אשה ששמה בית כמ"ש ז"ל מימי לא קריתי וגו' כי האשה עיקרה של בית אם כן זה גורר לזה ומכ"ש דלא נפק"מ לענין דינא בזה ולכך בחר לו רבינו הדרך שהשכל מחייבו ולכך הקדים דרך בעלי דיעה וכו' וגם מאמרי חז"ל הנ"ל יתורצו על נכון שכל הקפידה אינה אלא לישא אשה אחרי קדימת כל ההכנות וכדברי מרן ז"ל ועוד שכבר ידוע שבאלו ההלכות לא הלך רבינו ע"פ הש"ס באיזה דברים דהכל לפי המקום ולפי הזמן עיין להפר"ח ומרן ז"ל פ"ד ומ"ש שם. שוב נראה אלי ראיה נכונה לדברי רבינו בדקדוק הפסוקים דבסדר הקללות הוא מדבר לנוכח לאיש אחד אשה תארש בית תבנה כרם תטע משמע שזה יהיה סדר הקללה היפך דרך העולם כמ"ש רבינו משא"כ באינך מי האיש אשר בנה מי האיש אשר נטע מי האיש אשר ארש שהוא שלא לנוכח לגופים מחולקים וגם פסוק הכן בחוץ מלאכתך דייק בתיבת ועתדה בשדה לך דהוה ליה לומר והכן בשדה לך אלא משמע דה"ק הכן בחוץ מלאכתך בזמן שכבר ועתדה בשדה לך כלומר שתהיה מזומנת מאז מלאכת השדה ודו"ק: