מעשה רקח על הלכות תרומות ג:ג

כגון תרומת החרובין. לפי מ"ש רבינו פ"א דמעשר שני הל' ג' דחרובי צלמונא וכיוצא בהם שאין ראוים למאכל רוב האדם הוו מתעשרות מדברי סופרים אבל שאר חרובין הם כשאר אילנות שלדעתו הם מן התורה כמ"ש ברפ"ב צ"ל דהכא דוקא באותם שאין ראוים קאמר שאין הכהנים מקפידין עליה וגם לשון התוספתא פ"ד סתמא קאמר ולא ביארה מפני שכיון שהזכיר ההקפדה ממילא מובן וצ"ל דגם הירקות כיון שחיובם אפילו בארץ אינן אלא מדרבנן כמ"ש רבינו פ"ב הל' ו' גם הם מתעשרים לכתחילה אחד משישים דומיא דתרומת חו"ל והעציץ שאינו נקוב וכ"כ המל"מ ז"ל אף שלענ"ד יש לגמגם מדלא הזכירום בתוספתא זו: