מעשה רקח על הלכות תרומות ג:טז
Maaseh Rokeach on Heave Offerings 3:16 · מעשה רקח על הלכות תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →תרומת מעשר וכו'. דברי רבינו מגומגמים הרבה וכבר הראב"ד ז"ל השיג עליו מהירושלמי ותוספתא ומרן ז"ל הטריח עצמו ליישב דברי רבינו ועדיין יש בו מן הקושי כמבואר גם הפר"ח ז"ל הקשה על דרכו של מרן ז"ל ופי' באופן אחר וסוף דבר הניחו בצ"ע עיין עליו. ולענ"ד נראה הדרך הנכון שרבינו לא נמשך בדין זה אחר הירושלמי מפני שנראה היפך מתני' על דרך שכתב מרן ז"ל אלא נמשך אחר התוספתא דקתני כמה יהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה בשמינית במה דברים אמורים בשל דמאי אבל בשל ודאי אפילו כל שהוא אסור במה דברים אמורים בטהורה אבל בטמאה אפי' כל שהוא מותר וכן אתה אומר בתרומת מעשר שבשאר פירות אם יש בה כשיעור נותנה לכהן ואם לאו משליכה לאור ושורפה ע"כ וה"פ דקאי אמתני' דקתני חבית של שמן שנשפכה וכו' וכמה תהא בתרומת מעשר של דמאי ויוליכנה לכהן אחד משמנה לשמינית ע"כ וכ"כ רבינו שם בתחילת המשנה דאיירי בשמן או יין של תרומה והשתא מפרשה התוספתא במד"א בשל דמאי אבל בשל ודאי דהיינו שמן או יין אפילו כל שהוא אסור לישראל ליהנות ממנו אלא צריך הוא ליתנו לכהן והדר קאמר במד"א בטהורה אבל בטמאה אפילו כל שהוא פי' דבדמאי הוא דאפילו בטהורה אנו נותנים בה שיעור ואם פחות אינו חייב ליתנו לכהן אבל בטמאה דהיינו הודאי שהזכיר אפי' כל שהוא ומוכרחים אנו לפרש הברייתא כך דאל"כ איך יתכן שתהיה הטמאה חמורה מהטהורה ובתר הכי מפרש שבשאר פירות אם יש בהם כשיעור נותנן לכהן ואם לאו משליכה לאור כלומר בודאי ובטהורה דהא לא מפלגינן אלא בשמן ויין אבל שאר פירות הדרינן לשיעורא דמתני' והן הן דברי רבינו ממש בלי חסרון ויתרון שמתחילה הזכיר סיפא דתוספתא דשאר פירות דאם יש בהם השיעור נותנם לכהן ואם לאו משליכן לאור ושוב כתב דביין או שמן אפילו כל שהוא מוליכה לכהן ומכיון שכתב סתם משמע אפילו טמאה כדברי התוספתא מכ"ש דשמן אפילו טמא יהנה בו הכהן כדרך הנאתו כמ"ש רבינו פ"ב הל' י"ד והיין ג"כ ראוי לזילוף כדאיתא בב"ק דף קט"ו ושוב כתב ובלבד שתהא תרומת מעשר ודאית וכו' דהיינו התרומת מעשר שהזכיר תחילה ונתן בה שיעור והשתא מפרש דאותו שיעור לא נאמר אלא בתרומה ודאי וטהורה אבל בדמאי אי נמי ודאי וטמאה פחות מכשיעור אינו מטפל בה ונראה דרך נכון ויש מי שרצה להגיה התוספתא שאמרה אבל בטמאה אפי' כל שהוא דצ"ל כשיעורו ואיך שיהיה נראין הדברים דרבינו נמשך אחר התוספתא דוקא והמעיין יבחר.