מעשה רקח על הלכות תרומות יא:טו

הרי שלא נתן וכו'. פי' שאחר שמיצה הג' טיפין הניחו כך ולא נתן בו שמן אחר אך קשה דהא אינו חייב לתרום אלא אחד מחמשים א"כ כמו אותם מידות של חולין תהיה של תרומה ושל חולין היו בלא הרכינה ומיצה וכן הקשו התוס' ז"ל בפ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף פ"ז ע"ב) ותירצו דכשקרא שם על אותה מידה גמר בדעתו שתהיה כולה תרומה עם המיצוי ע"כ ועוד היה נראה דמשום חומרא דתרומה ומפני הרואים החמירו אך ממ"ש רבינו אותה התמצית תרומה משמע דתרומה ודאית גמורה קאמר: