מעשה רקח על הלכות תרומות א:י

כותי שקנה קרקע וכו' והכל מן התורה. פי' בזמן שהיו ישראל על אדמתם וכמ"ש בהל' כ"ו עיי"ש לאפוקי בזמן הזה:

ויש קנין לכותי בסוריא וכו' כמו שיתבאר. הוא בהל' ט"ו ששם פסק שהקונה פירות מן הכותי בסוריא אפילו מחוברים וכו' פטור ולענין זה דוקא הוא שיש קנין והשו"ע יו"ד סי' של"א העתיק דברי רבינו אלא שקיצר בהם עד שהפר"ח ז"ל כתב עליו דאטעתיה לשון רבינו ושהוא סותר דברי עצמו וכו' עיי"ש ואין צריך לכל זאת הבהלה כי הרב ב"י ז"ל בסעיף א' הקדים דברי רבינו דהל' ט"ו ובסעיף ג' העתיק דברי רבינו בקיצור נמרץ וכבר פירשו שם הבאר הגולה ז"ל ובסעיף ז' העתיק סוף הדין של רבינו הל' ט"ו ודבריו ז"ל ישרים ונכונים ובס' צרור החיים ז"ל העתיק דברי הפר"ח כאילו הם מפי עצמו ולא ידעתי למה: